מכתב לאמי / ז'ורז' סימנון

מכתב לאמי / ז'ורז' סימנון
הוצאת בבל
78 עמודים
תרגמה מצרפתית: עמית רוטברד

ז'ורז' סימנון הוא אחד הסופרים הכי פוריים בספרות הצרפתית והספרים שלו נעים במגוון רחב של סגנונות מספרות הבלשית הידועה שלו עם הפקח מגרה ועד ספרות יותר פסיכולוגית שחודרת לנפש הדמויות שלו באופן מיוחד. ומגרה גם כותב על מערכות יחסים, שמתבטאים בשני ספרים שהוצאת בבל תרגמה ויצאו ממש לאחרונה. אחד מהם קראתי, את הספר שאני סוקר עכשיו ואחד מהם אני ארכוש מתישהו סביר להניח.

בניגוד לספרים רבים שכתב מגרה כאן אנחנו נחשפים לצד היותר אינטימי שלו, צד אישי וחושפני ששונה סגנונית מכל מה שקראתי ממנו עד היום.
ממואר נוקב וקשוח בו הוא כותב לאימו אחרי מותה ונראה שמערכת היחסים שלהם ידעה עליות וירידות.

דרך הממואר הנוקב הזה והשיח לאימו הוא גם סוגר חשבון איתה על מערכת יחסים לא מאוד יציבה וגם יש בה נימה של געגוע שכן למרות הביקורתיות שלו כלפי היחס שלה סימנון דאג לה על ערש דווי.

הספר גם סוקר את מערכת היחסים עם אימו וגם עוקב אחרי חייה שניסה לדאוג לה ושלח לה כסף והיא דחתה זאת.
אישה קשה שחייה היו מורכבים וגם כך מערכת היחסים עם בן זוגה וילדיה.

היחסים עם אימו עיצבו את זהותו של הסופר, את הפיכתו למי שהוא, הסופר שהוא והאדם שהוא.
זוהי באמת הצצה נדירה ומיוחדת לחייו האישיים של הסופר הצרפתי החשוב והאיכותי הזה.
מדובר בספר צנום ורגיש מאוד שהכתיבה שלו מאוד אישית ומאוד נוקבת.

כל כך הרבה צדדים וסגנונות יש בסופר המצוין הזה וזהו עוד ספר מדי רבים שיצאו ותורגמו ואני מאוד אוהב לקרוא את סימנון.

יופי של סופר ויופי של ממואר אישי, רגיש ונוקב מאוד.