טבע האדם-אחרית דבר / יוחאי עתריה

טבע האדם-אחרית דבר / יוחאי עתריה
הוצאת עם עובד
264 עמודים

לפני כמה שנים יצא לי לקרוא ספר אחר של יוחאי עתריה "לא על המוח לבדו" גם כתבתי עליו.
בעיני יוחאי עתריה מתגלה כאחד ההוגים המקוריים והיצירתיים שיש לנו כאן ונכון להיום אין הרבה ספרי מקור הגותיים אז חשוב שיוצא ספר כה מעניין ומעורר מחשבה שהצלילה לתוכו בהחלט גורמת לנו לראות את האנושות במן אור אחר ומעניין.

יוחאי עתריה עוסק באחת השאלות המעניינות ביותר, טבע האדם.
האם האלימות הטבועה בנו מולדת או נרכשת ואם היא מולדת אולי אפשר להסיר את האחריות לגבי האירועים שמתרחשים בעולם ולומר "כאלה אנחנו".
הרי צריכים להאשים מישהו מתישהו באלימות הזו, ברוע שיוצא מהאדם בין אם זה במלחמות העולם או באירועים כמו ה7.10 ולא חסרים אירועים אירועים כאלו לאורך ההסטוריה.

עתריה לוקח אותנו למסע להבנת מקור האלימות הזו דרך מקורות שונים, דרך ארכיאולוגיה, והעבר שלנו כמין האדם היחידי שנשאר על פני הפלנטה ובין אם דרך הטכנולוגיה, אולי הטכנולוגיה אשמה בהכל, אנחנו לא אשמים שהטכנולוגיה כל כך הצליחה והאדם יצר כלים כל כך עוצמתיים.

"מובן שלכולנו נוח יותר להאשים את הטכנולוגיה ולא לקבל עלינו אחריות למעשינו. אפשר לומר כמו היידגר, כי מבחינת הישענות על הטכנולוגיה אין הבדל מהותי בין דישון האדמה ובין פצצת האטום – שכן בשני המקרים אנחנו מאתגרים את הטבע"
עמ' 140

פרק מעניין מאוד בספר עוסק במחקרים של האדם על קופי האדם כגון השימפנזים שהם אלימים מאוד ובאיזשהו אופן אנחנו יכולים לומר שהנה, מכייוון שאנחנו חולקים גנטיקה משותפת עם השימפנזים אפשר להבין את טבע האלימות האנושית.
אבל אנחנו חולקים גנטיקה משותפת גם עם קופי הבונובו שהם ההיפך הגמור מהשימפנזים והם קופים שוחרי שלום שמבלים את זמנם בהמון חיי מין ויצורים מאושרים.
אז למה החוקרים מתעלמים מהבונובו ומשווים אותנו דווקא למין האלים מבין השניים.
לטענת עתריה זה חלק מהאג'נדה, ההתנהגות של הבונובו לא מסתדרת עם התפיסה שהאדם אלים מטבעו.

עתריה נותן המון מקום לחקר ההגות של היידגר שיוצא נגד השימוש המוגזם של האדם בטכנולוגיה ובעובדה שהאדם מייצר מן תמונה לפיה כל דבר בטבע הוא אובייקט שתכליתו להיות מנוצל בידי האדם.
העיסוק בהיידגר מעניין גם בגלל תפיסתו כנגד השימוש בטכנולוגיה בצורה בה האדם משתמש אבל גם בגלל היותו בעצם נאצי.

המצאת פצצת האטום והשלכותיה גם הם מקבלות יחס בספר הזה ולי זה גרם לחשוב כשהכל מתחבר שאולי האדם לוקח את הטכנולוגיה רחוק מדי ומשתמש בו בצורה הרסנית מדי ומי יודע איך נראה את השימוש בבינה המלאכותית בעוד עשור מהיום נניח.

עתריה מביא לנו ספר מעורר מחשבה, הוא מעלה שאלות מעניינות וחושף אותנו לתחומי ידע רבים שעוסקים בתמה המרכזית שלו בין אם זה בספרות, ארכיאולוגיה, הסטוריה, מדע, זאולוגיה ועוד.
מומלץ מאוד.
מרתק מאוד, כתוב בצורה מרתקת וקריאה.