בית הממתקים / ג'ניפר איגן

בית הממתקים / ג'ניפר איגן
הוצאת עם עובד
363 עמודים
מאנגלית: יואב כ"ץ

אני אוהב את ג'ניפר איגן, היכולת שלה לייצר סיפור שלם מסיפורים קצרים שמחוברים אחד לשני הוא כשרון נפלא והוא הגיע לשיאו ב"מפגש עם חוליית בריונים" שם הכל עבד מעולה.

איגן חוזרת לנוסחה הזו גם בבית הממתקים כשהפעם העיסוק של איגן הוא בעולם הטכנולוגי ואולי היא מזהירה אותנו מפניו, אומרת לנו לשים לב להתפתחות המהירה ולאן דברים יכולים להוביל אבל מדובר בספר עתידני אך עם התפתחות הבינה המלאכותית השמים הם הגבול תרתי משמע לאן הטכנולוגיה תוכל לפרוץ.

בתוך העולם העתידני הזה העיסוק המרכזי הוא הזכרונות. משהו שבעבר היה שמור לכל אחד מאיתנו ולא היתה באמת את היכולת לחלוק אותו מלבד שיתוף אישי בספר או בפוסט אם היינו רוצים לחלוק עם העולם.
כאן אנחנו מתוודעים לאוטו ביקס, יזם טכנולוגי גאון שממציא המצאה מדליקה במיוחד, היא מאפשרת לכל אדם לחיות מחדש את תודעתו וזכרונותיו ואף לחלוק אותם עם אחרים ברשת דרך הענן, היא מאפשרת לאנשים אחרים לחוות את הזכרונות האלו.
רשת שיתופית של זכרונות.

החלק הראשון של הספר מוקדש לזה ולהבנה של הרעיון והדמויות מאחוריו וכאן מתחיל החלק השני של הספר העיקרי, שמורכב מסיפורים קצרים שהם כמו רשת, קשורים אחד לשני.
בכל פרק שעומד בפני עצמו כמו סיפור קצר אנחנו מוצאים דמויות שהכרנו בסיפורים קודמים והפעם הם מקבלים את הבמה ואני מודה שמה שעבד כל כך נפלא בספרה זוכה הפוליצר "מפגש עם חוליית בריונים" עבד לי קצת פחות טוב פה. כי למרות שהכתיבה שלה מעולה הסיפורים והמבנה שלהם בלבל אותי וקצת איבדתי את הכיוון בעלילה הגדולה כי הרי מדובר בספר שלם אם מסתכלים על כולו, כיצירה אחת ולא כאוסף סיפורים קצרים שאגב כל אחד בפני עצמו מעניין וכתוב היטב.

אפשר להעריך את הנסיון שלה להמשיך בקו הכה מרשים שלה מספר אחר ולהעריך את הכתיבה המצוינת שלה והיא אכן כזו. כספר שלם התחושה שלי היתה שקצת הלכתי לאיבוד.
אני כן חושב שבאופן כללי מדובר בספר מעניין וחשוב בגלל הנושא שהוא עוסק בו והטכנולוגיה ונראה שיש כאן מסר מעניין של איגן אולי לכיוון אליו הולכת האנושות ולכן כן כדאי לקרוא אותו רק צריך לקרוא לאט ולעקוב אחרי העלילה בסיפורים העוקבים. אולי תצליחו יותר ממני.