החיים בני התמותה ובני האלמוות של הילדה ממילאנו / דומינקו סטרנונה
הוצאת כתר
206 עמודים
מאיטלקית: שירלי פינצי לב
יש משהו קוסם בספרים שעוסקים בעיר נאפולי, תמיד יש מן איזה קסם בין ישן לחדש, בין מסורת לקידמה והתחושה היא בספרים על העיר הזו והדמויות בה שממש אפשר לחוש אותה ואותם. כל החושים פועלים.
מעולם לא קראתי ספר של סטרנונה עד כה וזה הספר הראשון, ואני יודע שהסדרה הקטנה של כתר מתרגמת את ספריו ועכשיו לאחר קריאת הספר הזה בהחלט עושה לי חשק לקרוא עוד.
העיר נאפולי גם זורקת אותנו לרומנים הנפוליטנים (יש אי אילו שמועות שסטרנונה הוא, הוא אלנה פרנטה) וגם כאן יש תחושות דומות בסיפור היפה הזה.
המילאנזית, ככה מימי, ילד עם דמיון עשיר קרא לילדה שרוקדת במרפסת שמולו, רוקדת על המעקה, והוא שבוי באיזו פנטזיה מוזרה שהיא תיפול והוא כמו אורפאוס ירד לשאול וירים אותה בזרועותיו.
הריקוד הזה בין החיים למוות של הילדה הוא גם המחשבות שמציפות את הנער היצירתי ומלא הדמיון.
אבל אהבתו אל הילדה המסתורית הזו שרוקדת מול חלונו היא לא נקיה מתחרות שכן ילד אחר ללו מאוהב בה גם כן ויש ביניהם תחרות סמויה וגלויה על ליבה ושוב מימי נשבה בדמיון והחלומות על מאבקי אבירים לזכות בליבה.
הסבתא של מימי היא עולמו של הילד והוא עולמה, היא עוטפת אותו ומספרת לו דברים ומגוננת עליו והיא גם מחיה אצלו את המחשבות המפותחות והמרתקות שלו.
הדמויות האלו יפגשו שוב בהמשך בבגרותם, הקשר ילך ויבוא ויתפתח באופן מיוחד והספר הרגיש והפיוטי הזה ממשיך שנים קדימה אך הילדות, המחשבות ההם, האהבה התמימה ההיא תמשיך יחד איתם.
זה ספר על ספרות, כתיבה, תמימות נעורים ודמיון שמחבר בין המציאות הקשוחה לעולם הדמיון והיצירתיות והוא מיוחד מאוד וכתוב בצורה מעוררת השראה.
בהחלט אקרא עוד מסטרנונה.
snirbooks 
כתיבת תגובה