נקסוס / יובל נח הררי

נקסוס / יובל נח הררי
הוצאת דביר
395 עמודים

אני קצת אמביוולנטי ליובל נח הררי, מצד אחד הוא אחד ההסטוריונים הפופולרים בעולם והספרים שלו נחטפים ונמכרים כמו לחמניות וכשהוא מדבר על העבר ועל תהליכים התפתחותיים בתולדות האנושות זה די מעניין כי זה נותן לנו מידע אובייקטיבי ומעשיר אותנו ואת זה הוא יודע להעביר מצוין כי הוא עשיר בידע וזה קורה גם כאן בספר הנוכחי.
כל החלק שמתאר את תולדות המידע הוא סופר מעניין ואנחנו עוברים עם הררי מסע מרתק שמתאר לנו איך המידע נוצר, איך הוא התפתח ואיך האדם למד לנצח את דרך העברת המידה בדרכים שונות.

כמובן שמידע יש לו קטע שהוא יכול להיות שגוי ולייצר לנו סיפורים שהם לא נכונים והם מוטעים והמידע משתבש עם השנים במיוחד כאשר הוא עובר מפה לאוזןואנחנו עוברים לאט לאט למידע גדול יותר שעובר דרך הדפוס ומשוכפל לכמויות גדולות יותר של אנשים וכך יותר ויותר אנשים קוראים משכילים ומעבירים את המידע הלאה.

האם אנחנו יכולים לסמוך על המידע? האם המידע מצהיר על אמת אובייקטיבית? זו שאלה משמעותית גם בספר וצריך להבדיל בין העברת מידע לבין האמיתות שלה כמו בסיפורי התנך למשל שהמידע עובר אבל האם הוא אמת? זו פרשנות ולא עובדה.

האדם ניצל את היכולת להעביר מידע כדי לייצר מניפולציות ולהשפיע על אנשים והדת ניצלה את זה וזה נושא מעניין שעולה בספר על הדרך בה משטרים ניצלו את השליטה במידע.

בקטע הזה בו הררי מדבר על ההסטוריה של העברת המידע ועל הדרך בה היא עברה מניפולציה על ידי משטרים טוטליטרים ולא רק זה מעניין.

אבל הבעיה שלי עם הררי ועם הספר הזה זה שהררי לא בא ממקום אובייקטיבי ולמעשה לאט לאט הוא עובר תהליך אבולוציוני אישי מהסטוריון לעתידן.
הררי בא להזהיר אותנו ממה שעתיד לבוא, מסכנות ההשפעה של הבינה המלאכותית בעידן הרשתות החברתיות על העברת המידע וכאן זה כבר לא ניתוח הסטוריוני של מידע חדש לקורא אלא שיח על מה שיכול לקרות ודיעה אישית שלו לגבי זה ואני חושב שבספר כזה יש לזה פחות מקום.
העולם מתפתח ומשתנה, וחלק מזה זה גם הדרך בה אנחנו צורכים מידע ולומדים לעכל אותו.
לאדם הקטן אין שליטה והוא לא יודע מה יקרה בעוד חמש שנים.

אני פחות אוהב את האבולוציה הזו של הררי ופחות אוהב את הגישה הזו של בוא נזהיר את האנושות מפני מה שעתיד לבוא.
אם הייתי רוצה לקרוא ספר על עתידנות זה משהו אחד אבל אני פחות אוהב הפחדות או אזהרות מפני משהו שאין להו באמת שליטה עליו.

אפשר לסכם את זה כך.
זהו ספר מאוד מעניין והררי יודע לכתוב ויודע להעביר את מה שהוא רוצה ואם היה מתייחס לבינה המלאכותית כעוד שלב באבולוציה המידענית מבלי לייצר איזו תחושת הפחדה לגבי העתיד הייתי שלם יותר עם הספר.
מעבר לכך בהחלט כדאי לקרוא אותו