הנאום הריק / מריו לבררו

הנאום הריק / מריו לבררו
הוצאת תשע נשמות
172 עמודים
מספרדית: ארז וולק

מריו לבררו הוא לטעמי סופר לא מספיק מוערך כאן, הספר הזה היה צריך לקבל הרבה יותר מקום ממה שהוא קיבל אבל אני חושב שיש משהו בכתיבה שלו שהיא כמעט נסיונית, משהו שקשה לעכל. זו כתיבה שהיא זרם תודעה שמתחיל ביומן אישי, כאילו הספר הזה לא היה אמור להכתב בצורה שהוא נכתב ומשהו קרה, משהו יצא מתוך משהו ונוצר טקסט מאוד מאוד ייחודי.

אשפר אולי להתבונן על הספר הזה כמעט כמו על כתיבה אינטואיטיבית, המילים נכתבות מהבטן ויוצאות החוצה את הנייר ומשם כבר אנחנו נחשפים לעולם פנימי שלם של המחבר אבל איך זה מתחיל בכלל?

זה מתחיל מסדרת תרגילים גרפולוגים שמטרתם לשפר דרך התרגול היבטים בחייו, את כתיבתו, חיוניותו ועוד.
מה שמתחיל כתיעוד תרגילי כתיבה יבשים למדי הופך לאט לאט לעולם שלם של דימויים ומחשבות של הסופר והכל עולה על הדף, הכל מתערבב ללא איזה קו קוהרנטי מנחה וזה מרתק להישחף לעולם פנימי כה עשיר של סופר שנמצא במן מצב של מחשבות קיומיות, שגרות יומיומיות, הכלב המשפחתי, מערכת היחסים עם אשתו.

פתאום לשעמום יש עומק, פתאום השעמום מייצר חוויה טקסטואלית ומתוכה אנחנו מייצרים משמעות, ומתוך התרגילים האלו אנחנו נפתחים למיהו מריו לבררו, מה עובר לו בראש, מה מעסיק אותו ומהו הקיום עבורו.

מריו לבררו מוכיח לנו בטקסט הנסיוני והמיוחד הזה כמה מרחבים יש בריק, בכלום, וכמה הכתיבה היא מקום שאין לו גבולות ואפשר לייצר חוויות מרתקות של הבנת נפש האדם דרך כתיבה לא מתוכננת שפשוט יוצאת מתוך משהו אחר.

ספר מאוד אחר, מאוד מיוחד ואני מאוד נהניתי ממנו, הוא זרם לי באופן מיוחד, דווקא מתוך זרם התודעה הזה והכתיבה הכמעט אינטואיטיבית הרגשתי מחובר לסופר.
זה ספר ששווה לחזור אליו.