כל השטויות האלה / עז אל־דין שוכרי פישר
ידיעות ספרים
254 עמודים
מערבית: ברוריה הורביץ
מצרים היא מדינה שעברה הרבה מאוד שינויים במאה הנוכחית, שתי הפיכות שבאו דרך האזרחים ונסיון להשתחרר משלטון דיקטטורי ודתי, האביב הערבי ועדיין נראה שהמדינה הזו מקבלת כל פעם מחדש דיקטטור ששולט בה ומנהל אותה והיא תקועה בשמרנות הערבית ובחוסר היכולת להפתח למערביות.
כמו הרבה מדינות ערביות הדור הצעיר צמא למשהו אחר, שואף למשהו אחר והספר הזה משמיע קול מסוים דרך סיפור מרתק למדי של אותו דור.
עז אל־דין שוכרי פישר מקדיש את הספר בפתיחתו ללא מעט אנשים שנהרגו ונכלאו ונדרסו, לכאלה שכלואים עד היום ובתוך כל הכאב והתסכול יש את אותה שאיפה לחופש ולשלטון אחר.
זה ספר שלמרות המסרים החברתיים שבו הוא כתוב בהמון הומור וחן והיה תענוג לקרוא אותו ואת הסיפורים שבו.
הספר מספר על אמל, עורכת דין שהשתחררה מהכלא המצרי לאחר פעולות שעשתה נגד המשטר והיא מתכננת לעזוב את המדינה תוך יומיים.
אמל מתעוררת בוקר אחד לאחר שבילתה במסיבה כשלצידה נמצא עומר, נהג מונית שבילה איתה במסיבה.
האירוע המוזר והלא מתוכנן הזה בין שני הצעירים מביא אותם לספר אחד לשני את סיפורים האישי.
סיפורו של עומר הוא סיפור קורע לב על ילדות קשה ואב בכלא, על המאבקים הפוליטים וההתארגנות בכיכר תחריר, בעצרות המחאה האלימות ודרכו אנחנו לומדים על מצרים ששואפת לשינוי, שצעירים בה נעים בין תקווה לייאוש ומחפשים נחמה, נלחמים איפה שאפשר והסיפורים הם מרתקים, מעניינים ומאוד מרגשים ועצובים.
מערכת היחסים בין עורכת הדין לנהג המונית הצעיר בזמן שהם ביחד במיטה או מחוצה לה מייצרת דיאלוג מעניין בין שניהם ונעה בין הסיפורים של כל אחד לבין מערכת היחסים המינית, והאקראית הזו.
זהו ספר עם מסר חברתי נוקב על החברה הערבית והחברה המצרית וביקורת חריפה על השלטון.
מרתק מאוד.

כתיבת תגובה