כשאנחנו חדלים להבין את העולם / בנחמין לבטוט

כשאנחנו חדלים להבין את העולם / בנחמין לבטוט
הוצאת בבל
192 עמודים
מספרדית: מיכל שליו

אפשר לסכם על ההתחלה ולומר שהספר הזה הוא אחד הספרים המבריקים שקראתי ב2024.
בנחמין לבטוט הוא סופר צ'יליאני צעיר (יליד 1980) והספר הזה לוקח אותנו למסעות, מסעות אחר תגליות מדעיות והסיפורים מאחורי התגליות שלוקחים אותנו לעומק האישיות של אותם מדענים ולעומק הטירוף.

קשה להגדיר את הספר המעולה הזו כי הוא לא ספר עיון והוא לא פרוזה אבל הוא נע על התפר שבין לבין ויוצר הקשרים וחיבורים שדרכם אנחנו יכולים להבין את המורכבות הנפשית והגאונית של אותם גאונים.

זו לא ביוגרפיה של הגאונים עליהם מדבר לבטוט אלא מן טלאים של סיפורים שונים שכשאתה מחבר אותם אתה מבין את ההקשר ואתה מצליח להבין איך גאונים כאלו מצליחים להגיע לאותם תגליות מבריקות שלהם.

הסיפור הראשון למשל לוקח אותו לגילוי הציאניד והתהליך המדהים של גילויו ועד שימוש בציקלון בי כחומר בו השתמשו הנאצים להשמדת היהודים במחנות.
בהמשך אנחנו נחשפים להמצאות אחרות מבריקות ולפיזיקת הקוונטים ועוד והכל דרך סיפוריהם של גדולי המדענים והפיזיקאים כגון פריץ הבר, מיאזאקי, שרדינגר, הייזנברג ואחרים.
כולם דמויות חריגות, אקסצנטריות שהסיפורים עליהם ועל התגליות מקבלות תפניות משונות והופכות את הספר להרבה הרבה יותר מאשר איזה תיאור יבש ואנציקלופדי של התגלית עצמה אלא חיטוט בנפש המדענים ויצירת סיפור שמתחיל כעיוני והופך לבדיוני כמעט והכל ברמת כתיבה גבוהה מאוד ויצירתית מאוד.

כל מסה בספר הזה היא רשת של סיפורים שונים שמתחברים לסיפור אחד ובמרכזה המדען והתגלית.
בנחמין לבטוט מייצר סיפורים סוחפים כמעט בלי להתאמץ עם כשרון כתיבה יוצא דופן באיכותו ויכולת לספר סיפור בצורה מרהיבה.
הספר הזה הוא סוג של אמירה על האנושות, על ההתקדמות המהירה שלה ועל המצאות שמקדמות את העולם מצד אחד ומצד שני עלולות להביא לאסונו של העולם.

ספר מרתק, פרוזה עיונית נפלאה שמייצרת חווייה קריאה מעוררת מחשבה על השברירות האנושית ועל גאונות שלא נתקלים בה הרבה.

הספר היה מועמד לפרס בוקר הבינלאומי וזכה בפרסים רבים אחרים וטוב שהוא תורגם. מומלץ מאוד לחפש אותו ולהתענג עליו.