הלוחש באפלה / הווארד פיליפס לאבקראפט

הלוחש באפלה / הווארד פיליפס לאבקראפט
הוצאת קתרזיס
93 עמודים
מאנגלית: דוד ישראל ארונשטם

אני מאוד אוהב את לאבקראפט ושמח על כל סיפור שלו שמתורגם לעברית או שמתורגם מחדש.
וקתרזיס עושים את זה שוב והפעם עם אחד הסיפורים הטובים של לאבקראפט שמתורגם לראשונה לעברית.
מה שמיוחד בסיפורים של לאבקראפט וגם בסיפור זה שהאימה נבנית לאט לאט, היא לא נחשפת מיד אלא יש כאן תהליך שהקורא עובר יחד עם המספר, יחד עם הדמויות.
לקרוא לאבקראפט זו חוויה, כמו לספר צ'יזבאט ארוך ולהכנס לאוירה של הספר, לאוירה של הסיפור ולחוש כמעט בעור שלך את מה שמתרחש בספר.

הפעם אנחנו נכנסים עם לאבקראפט למחוזות המדע הבדיוני ליצורים מוזרים שחיים כאן בהרים ומרצה לספרות בארקהם שמחליט לחקור את הסיפור הזה.

כאשר העיתונים המקומיים של ורמונט מדווחים על יצורים מוזרים שצפים בנהרות לאחר השטפון הגדול המרצה מפקפק בקיומם של אותם יצורים אבל כאשר יוצר איתו קשר אדם, קולגה מהאיזור בו נראו הגופות הוא מתחיל להאמין ומנסה לחקור את הסיפור.

הוא מאמין לאיש שכן הוא מבין שלא מדובר במשוגע אלא באדם אמין וכאן מתחילה בעצם התכתבות ביניהם שהיא בעצם ליבת הסיפור ודרך ההתכתבות אנחנו מתחילים להבין את האימה ולהיחשף אליה ואל אותם יצורים מסתוריים.

לוקח זמן להכנס לנובלה המצמררת הזו שכמו שאמרתי הסיפור נבנה לאט לאט והאימה נחשפת לאט לאט אבל היא שווה ושווה להכנס לסיפור.

זה מסוג הסיפורים שאתה ממש יכול לחוש את האוירה, את המקום, את הנופים.
אתה ממש מרגיש שאתה שם ולכן לאבקראפט מייצר אימה ופחד באמצעים ספרותיים פשוטים מאוד ומרומזים מאוד.

נובלה מצמררת ומהנה.