שלושה חייזרים / סרחיו ביסיו

שלושה חייזרים / סרחיו ביסיו
תשע נשמות
98 עמודים
מספרדית: מיכל שליו

אני מאוד אוהב את סרחיו ביסיו, כמעט כל מה שהוא כתב ויצא בהוצאת תשע נשמות אני קראתי.
הסיפורים שלו קצרים, מתעתעים וטוב שהוצאת תשע נשמות ממשיכה לפרסם את הסיפורים שלו.
יכולת הדמיון שלו והיכולת שלו לייצר סיפור שלוקח אותך בהתחלה לנקודה מסוימת ואתה מסיים אותה בכלל עם חוויה אחרת משציפית היא הכשרון הגדול של הסופר הארגנטינאי הנהדר הזה.

בספר הזה יש לנו 3 סיפורים קצרים שהנושא המרכזי שלהם עוסק במפגשים בין חייזרים לבני אדם.
כרגיל אצל ביסיו מה שנראה לעין בהתחלה הוא לא מה שאתה מקבל בסוף והתוצאות מפתיעות במיוחד.

בסיפור הראשון "ההר המעופף" איכר מנסה לשכנע בחורה ואת חברה שלה שבאות לראות את הנכס שלו לראות חייזר ואת חלליתו שחונה לא רחוק מביתו, האם החייזר קיים באמת? מה קורה כאן? הרבה דמיון ותעתוע יש בסיפור הזה והתעתוע הזה חוזר לנו גם בסיפור האחרון אבל הסיפור הזה מדגים את התחכום של ביסיו.

הסיפור השני שנקרא "הנכס" מתאר חייזר פצוע שמגיע לעיירה כפרית וחלק מהתושבים מחליטים להפוך אותו לסוג של אטרקציה ולגבות תשלום ממי שרוצה לצפות בו אך הסיפור הזה גם מכניס את העיירה כולה למן חרדה לא ברורה ותחושת כאוס.
סיפור שונה לחלוטין מהסיפור הראשון שמתאר מן מצב אנושי חמדני וגרידי.

הסיפור האחרון "השיבה" מתאר אסטרונאוט שחוזר ממאדים ונרגש לפגוש את זוגתו והוא רואה מישהי אחרת לחלוטין. זו לא בת הזוג שלו.
אבל הדבר המוזר בכל הסיפור זה שרק הוא מבין את זה וכולם כולל האישה שמולו ושאותה הוא פגש מתנהגים כרגיל כאילו היא אכן זוגתו.
רק הוא שם לב לשינוי וזהו סוג של סיפור מאיזור הדמדומים אבל בסגנון ביסיו.

אפשר לסכם ולומר שבעיני זה לא הספר הכי טוב של ביסיו שקראתי אבל מדובר בספר חמוד מאוד שמביא לנו סיפורי חייזרים בניחוח ארגנטינאי עם המון דימיון ומחשבה מאחורי הסיפורים ובהחלט ניכרת טביעת האצבעות של ביסיו.