קטורת ואגזוז / אליי קורן
הוצאת פטל
156 עמודים
לאחרונה יש איזה רנסנס של פנטזיה יהודית שאני מברך עליה, הקמה לתחיה של ספרות שיש בה מן המיסטיקה היהודית והחיבור הזה בין המיסטי לריאליסטי וזה מגיע באופנים שונים ובסגנונות כתיבה שונים וכשנתקלתי בקובץ הסיפורים המיוחד הזה של אליי קורן חשבתי לעצמי שזה בא מאותם מקומות, המסתורים והקסם, הנסיון לחבר בין הפנטסטי לריאליסטי קיים כמעט בכל הסיפורים כאן.
שדים, רוחות, מסתורים וכתיבה מאוד מיוחדת של אליי קורן מוליכים אותנו בשדה המרתק הזה של היהדות והדמיון ומצד שני אנחנו בכאן ועכשיו, ברחובות הקיימים, בתחבורה הציבורית ובאנשים שנמצאים בתפר הזה שבין חלום למציאות ומחפשים תשובות במקומות רוחניים ועתיקים.
הסיפור הראשון "מבעד לפרגוש" הוא הסיפור הארוך ביותר והוא מעניין מאוד.
בחור ירושלמי צעיר (הרבה מהדמויות הן ירושלמיות ונראה שהקשר של קורן לעיר הזו בין אם הוא גר שם או בין אם לעיר הזו יש איזה סוג של הילה פנטסטית מייצרת את החוויות הסיפורים) שפוגש באישה מסתורית ובעלת יכולות, הוא עובר לגור איתה ונוצר בינים קשר מוזר, מיוחד, מיני מאוד ומסתורי מאוד והאיש עצמו מגלה כוחות מיוחדות לראות את נשמות המתים.
סיפור מעניין שכתוב טוב ומתפתח לאיטו והוא דוגמא רחבה יותר ועמוקה יותר לסגנון הספרותי של קורן למרות שדווקא בסיפורים הקצרים יותר נמצא האתגר האמיתי בחיבבורים האלו שהמחבר מנסה לעשות בתפר הזה שבין ההווה לעבר ובין המציאות לפנטסטי.
מאוד אהבתי את הסיפור" ימי חלד" מן סיפור שקצת מנותק מהסיפורים האחרים שמתארת דמויות ששטות להן במים אינסופיים בתקופת של סוף העולם ומחפשות איזה מזור ותקווה.
למרות שהוא מנותק מהאוירה בשאר הסיפורים יש בו גם איזה משהו מיסטי ומקראי באוירה שלו.
קובץ סיפורים איכותי ומעניין ששווה להכיר ולקרוא בו.
יהיה מעניין לראות מה עוד יביא אליי קורן בהמשך דרכו ככותב כה יצירתי.

כתיבת תגובה