האברך יענקי וייסברג / דבורה ווגנר

האברך יענקי וייסברג / דבורה ווגנר
קינמון הוצאה לאור
234 עמודים

לאחרונה יצא לי להכיר באופן אישי כמה נשים שיצאו בשאלה והתנתקו מהמשפחות החרדיות שבהם הן גדלו.
לא מרצון אלא פשוט המשפחה בחרה להתנתק מהן מהסיבות הידועות של הקושי הרב במשפחות חרדיות להתגבר על ה"עלבון" או ה"כשלון" במניעת היציאה בשאלה.

דרכן למדתי לא מעט על מה שהן עוברות ועברו ועדיין שתיהן שמרו על קשר עם חלק מבני המשפחה, פחות עם ההורים ויותר עם אחים ואחיות שנותרו חרדים ושמרו על אורח החיים שהם נולדו לתוכם.

הספר הזה עוסק בנושא המורכב הזה בין השאר, הרצון לשמור על אורח החיים שלך למרות השוני ובמקביל האהבה לבן המשפחה והרצון להתחבר מחדש למשפחתיות שכל כך חשובה.

זה הסיפור של ארי ויענקי.
יענקי הוא אברך שחלומו הוא להיות גדול בתורה אך בפועל זה לא מצליח לו כל כך הוא תלמיד בינוני שעסוק רוב הזמן בגידול הילדים שכן המפרנסת העיקרית בבית היא אשתו, חרדית משכילה שעוסדת בחברת הייטק ומפרנסת גם כדי שיענקי יוכל ללמוד בשקט ביבישה אך בפועל יענקי מטפל בילדים ומוצא עצמו מבולבל הן מהסיטואציה והן מכך שהוא לא מצליח לממש את ייעודו כתלמיד טוב.

ליענקי יש אח שיצא בשאלה, שמו ארי (אהרון) שיוצר איתו קשר לאחר שנים.
ארי נודה מבית ההורים ויצא לחיים עצמאיים ואקדמאים, הוא נשוי לדתלש"ית וחייו קיבלו תפנית שונה לגמרי ולמרות ואולי בגלל הניתוק והדרך בה הוא בחר הוא מצליח לנתב את חייו להשכלה והצלחה.
ארי שרוצה בקרבת אחיו יוצר את הקשר והספר עוקב אחרי הקשר המתפתח והמתחדש כמו גם את הדרך בה חייהם מתנהלים כמו גם הזוגיות המורכבת שלהם בהם הם נאלצים לעשות בחירות לא פשוטות.

דבורה ווגנר עסקה בין השאר בדוקטורט שעוסק בחייהם של אברכים והתאמתם לעולם המודרני בהם הם נדרשים לתמרן בין הורות ללימודים בישיבה וזהותם כאנשים דתיים בחברה מתחדשת ומשתנה והספר כתוב בצורה מעניינת ביותר.
נסחפתי לעולמם של הדמויות ונהניתי מקריאתו.
מומלץ.