מזמנת לי אביב / שירלי שמואל

מזמנת לי אביב / שירלי שמואל
הוצאת עושים ספרים
100 עמודים

בזמן האחרון יוצא לי לקרוא הרבה ספרי שירה שאני מכנה אותם "שירה נשית" שירה שמדברת לאו דווקא אל נשים אלא מוציאה את הנשיות החוצה וכותבת אותן, בצורה פיוטית, רגישה, אוטוביוגרפית.
שירה שיש בה חוויות, של הורות, של העצמה, של התמודדות עם המורכבות של להיות אישה.

הספר הזה הוא תהליך, הוא מסע נשי פנימי וחיצוני שהמחברת עושה איתנו הקוראים ומלווה אותנו ואיתנו שלב שלב.
זו שירה אופטימית, מאירת עיניים, אין לה יומרות להיות שירה גבוהה וגם לזה יש מקום.
זו שירה פשוטה ונגישה שכל אחת יכולה להתחבר אליה.
לא כל ספר שירה צריך להיות בשפה גבוהה ומרומז עם מבנים מורכבים ומשקלים ודימויים שונים אלא יש גם מקום לשירה שהיא נוגעת ובאה ממקום מאוד נוח ונגיש ועם זאת זה לא מבטל את המורכבות שלה ואת היופי שלה ויש הרבה יופי בשירה של שירלי שמואל.

הפורמט של הספר מעניין, הוא כרוך כמחברת ומעוטר באיורים עשינים, נשיים, פרחים וצבעים שמשתלבים ברקע הלבן.
הדמויות המאויירות קונטוריות ושקטות, לא מכבידות על הדף ומייצרות תנועה שמשתלבת עם הליריקה.

הַיּוֹם אֲנִי / שִׁירְלִי שְׁמוּאֵל
הַיּוֹם אֲנִי קַלָּה כְּנוֹצָה
נוֹתֶנֶת לָרוּחַ לְהָעִיף
אֶת כְּנָפַי.
לֹא מְפַחֶדֶת לִזְרֹם עִם הַמַּיִם.
הַיּוֹם אֲנִי מְסִירָה חֲשָׁשׁוֹת,
מְסַלֶּקֶת מִמֶּנִּי מַחֲשָׁבוֹת מַטְרִידוֹת.
אֶת כָּל מָה שֶׁהִכְבִּיד
מַשִּׁילָה מִכְּתֵפַי.
הַיּוֹם אֲנִי חֲזָקָה מֵהָרוּחַ.
לֹא מְאַפְשֶׁרֶת לְשׁוּם דָּבָר
לַעֲצֹר מִבַּעֲדִי
לְהַגְשִׁים חֲלוֹמוֹתַי.
יוֹצֵאת לְרֶגַע מִתּוֹךְ הַמֵּרוֹץ.
לֹא מְחַפֶּשֶׂת שׁוּם תֵּרוּץ.
מְפַנָּה לְעַצְמִי מָקוֹם,
בּוֹחֶרֶת לְחַיֵּךְ לִי אֶת הַיּוֹם

יפה ופיוטי..