המשפט / פרנץ קפקא

המשפט / פרנץ קפקא
הוצאת עם עובד
246 עמודים
מגרמנית: אילנה המרמן

קריאה בפרנץ קפקא משולה לפעמים לחיים עצמם, למציאות אבסורדית של הליכה לאיבוד בסבך הבירוקרטי ואולי זו גאוניותו הגדולה ביותר של הספר הזה ושל קפקא בכלל כסופר שמביא לנו באופן מבריק את האדם הפשוט אל מול המפלצת הזו שנקראת מדינה וחוסר האונים שלו.

כשאני ניגש לספר כזה שכבר כתבו עליו הכל, קלאסיקה של הקלאסיקות, יצירה ספרותית שניתחו מכל כיוון ואני אומר לעצמי מה אני, הסוקר הפשוט, הקורא יכול להעביר למי שעוד לא קרא את קפקא ורוצה לקרוא אותו ורוצה לחוות אותו.
הרי רק תלחץ בגוגל את שם הספר ותמצא מאות אם לא יותר ביקורות, סקירות, ניתוחים מכל כיוון של יצירות קפקא וביניהם היצירה הזו.
לא צריך אותי בשביל זה ומה שנותר לי זו החוויה, חוויית הקריאה ותיאורה.
איך אני חווה את הקריאה בקפקא ואיך אני נהניתי ממנה.

והחוויה שלי בקריאת קפקא מעבר לכתיבה מבריקה ואבסורדית משולה לכניסה למבוך, כשאתה נכנס למבוך שאינך מכיר אתה חסר אונים, מחפש את דרכך בין הקירות, מנסה להבין היכן אתה בין כל זה, אתה שומע קולות ומנסה להגיע לקצה והמסע הזה מפרך ולפעמים מתיש שכן מבוך תפקידו להתיש אותך ולגרום לך לתסכול עד שאתה מצליח לצאת.

זו התחושה שגורם לך קפקא להרגיש דרך עיניו של יוזף ק.
אותו איש אומלל שהואשם והוא אינו יודע במה, אף אחד לא מספר לו במה אבל הוא מואשם ונלקח למעצר ומכאן מתחיל מסע קפקאי (כן, כן, מיצירות אלו נלקח המושג) של חוסר אונים ובלבול בסבך הבירוקרטי כאשר גיבורנו מטורטר ממקום למקום ומפקיד לפקיד וממשרד למשרד בנסיון להוכיח את חפותו בעוד הוא לכאורה יכול להמשיך את חייו כרגיל.

זו גאוניותו של קפקא והספר הזה מבטא זאת בצורה מושלמת.
והכתיבה? קפקא כותב נפלא ותרגומה הנהדר של אילנה המרמן הוא מצוין בעיני.
מעבר לזה? פשוט תקראו את קפקא אם לא קראתם ואם כן קראתם אז בטח שזה מסוג הספרים ששווה קריאה שניה במיוחד לאור המציאות שבה אנחנו חיים שהיא, איך לומר, קצת קפקאית.