אפריקה בלוז / אילת שמיר
הוצאת עם עובד
205 עמודים
אפריקה בלוז הוא ספר קשוח שנכתב בעיני ביד אמן שכן הקשיחות הזו והכאב הרב שמובא בספר נכתב בעדינות ומועבר לקורא בצורה שמאפשרת לו לעכל את הסיפור ואת העלילה.
במרכזו של הספר הזה נמצאת ילדה, ככל הנראה בת דמותה של המחברת שנוסעת עם הוריה בגיל צעיר לאפריקה, לאתיופיה שבאפריקה יותר נכון, תחילת שנות השבעים לסייע לרודן האתיופי היילה סילאסי.
האב, קצין צבא, נשלח בין השאר על ידי המדינה ומשפחתו חווה קשיים שם והילדה חווה בדידות שם וידידיה היחידים הם החיות בסביבת הבית, בין השאר כלב גדול, קוף קטן וצב ענקי שמעניקים לילדה נחמה ומפיגים את בדידותה.
המשפחה שמקווה לצד העבודה של האב לחוויה שונה נקלעים לקשיים מכמה חזיתות, מצד אחד החוויה האישית של המשפחה שמייצרת חיכוכים וריבים בין בני הזוג יחד עם בדידות האם והקשיים של הילדה.
מצד שני האב שנתקל בסיטואציה פוליטית מורכבת ובניסיון הפיכה של מנגיסטו היילה בקיסר סילאסי.
הסיטואציה הפוליטית והמשפחתית שכתובות בגוף שלישי מתארות סיטואציות אלימות הן פיזית והן רגשית בצורה מאוד עדינה ומאוד מעניינת ונע קדימה ואחורה.
הדרך בה אילת שמיר מתארת את האלימות בין האנושית ובין הפגיעה בבעלי החיים והציד האכזרי היתה יכולה בכל כתיבה בסגנון אחר לעורר רתיעה אצל הקורא וכאן זה לא קורה.
אני הרגשתי כאילו אני נמצא שם באתיופיה וחווה יחד עם המשפחה את האלימות הגברית ואת הניתוק המשפחתי ואת הקושי.
זהו רומן עם סממנים אוטוביוגרפים ואפשר גם לקטלג אותו כמיני רומן הסטורי מרתק.
אילת שמיר כותבת נפלא ומביאה לנו את הסיפור בצורה מרתקת.

כתיבת תגובה