עקדת שרה / ניצן בן זאב

עקדת שרה / ניצן בן זאב
הוצאת שתים
190 עמודים

הספר הזה התחיל להכתב לפני ה7.10, לפני האירוע שהכניס את כולנו לטלטלה וחרדה ולפני שהתחילו לחזור חיילים פצועים והרוגים על בסיס יומי ושבועי מהתופת של עזה.
ובעיני הוא קיבל יותר משמעות לאחר האירוע שטלטל את כולנו.
ניצן בן זאב הרי כמו כולנו לא ידעה מה עומד להגיע והיותה אם לחיילים החרדה יום יום ודואגת יום יום בסופו של דבר הניע אותה לראות ולשמוע על חוויות של אמהות אחרות וכך נולד הספר המיוחד הזה שבו המחברת משוחחת עם אמהות של חיילים, אמהות מכל הארץ ומכל המגזרים, מכל העדות והמעמדים החברתיים וזה מרגש ונוגע.

הרי גם לפני ה7.10 אנחנו חיים בחרדה מתמדת כי זו המדינה שלנו, אנחנו חיים בין מלחמות ומבצעים ובידיעה שאנחנו לא יודעים מה יקרה מחר וכשהילדים שלנו נמצאים שם, במוצבים, ביחידות, במבצעים, כהורים לחיילים אנחנו חושבים על זה, דואגים להם וכאן הקשר המיוחד בין אמהות לחיילים והספר מתמקד באמהות ובסיפור שלהן ובתחושות שלהן.

כל ראיון יש לו את הייחוד שלו והחווית אם /בן הייחודית לה, המצוקות, ההתערבות ההורית, הקשיים של הילד ביחידה, הנסיון לתמוך ולהכיל, התחושה כשהילד חוזר הביתה.
ניצן בן זאב לקחה פרויקט מורכב והפכה אותו למסמך מרתק שהוא בעצם של של מראה לחברה הישראלית שיש בה כל כך הרבה שכבות של כאב ואהבה ומורכבות בתוך כל הכאוס הזה שאנחנו נמצאים בו והמכנה המשותף רב מהשוני ומרגישים את זה מהעדויות המרתקות של האמהות ומהסיפורים הכואבים של מה שעוברים החיילים ואיך הם מתווכים את זה למשפחות.

בין ראיון אחד לשני אנחנו נחשפים לחוויה של המחברת כאמא לחיילים והשיחות שכתובות גם בפונט אחר ומהווים גם כמן פאוזה בין ראיון לראיון.

ספר חשוב ומרגש שנוגע במקומות של כולנו כהורים, לא רק אמהות.
ועדיין החיבור הנשי כאן המקום הזה של האמהות הוא העוגן של הספר הזה, והוא כתוב היטב ומרגש במובנים רבים, כואב במובנים רבים ועוצמתי.