גוף ראשון: נוכחת / מירי שטרן־לב
כנרת זמורה הוצאה לאור
272 עמודים
רומן הביכורים של מירי שטרן־לב הוא ספר נוגע וכואב עם פתח קטן לריפוי ועוסק בנושא הקשה של פגיעה מינית.
הקריאה בספר הזה מאתגרת גם בשל הוידויי הקשים וגם בשל הסגנון שלו ועם זאת הוא שווה את ההשקעה בו שכן הוא מרתק ומעורר רגש רב.
אמנם הספר הוא בדיוני אבל העדויות בו אמיתיות והמחברת משלבת בין השתיים ורוקחת עלילה שדווקא לי כגבר הקריאה בה היא חשובה.
הספר מעבר לנושא הפגיעה המינית עוסק בשתיקה, שנשים ששמרו בבטן ולא דיברו והכאב הצטבר.
השתיקה אולי הגנה על סביבתן אבל קרעה אותן מבפנים.
לשתיקה פנים רבות, קשה לשתף, קשה לפרוק וקשה לחיות עם הכאב הפנימי והתחושה שמלווה אותך שנים רבות.
נושא השתיקה מעסיק מאוד את מיכל סולימר בונה ובגיל 55 גם אחרי מה שהיא עברה בחיים וגם אחרי האירוע שמלווה אותה שנים רבות מיכל מחליטה לפתוח קבוצת תמיכה לנשים שעברו אונס והתעללות מינית בנערותן וילדותן והיא מארגנת מפגש בכרתים, במקום בו הניתוק מאפשר פתיחות ושיח אמיתי של קבוצה שיכולה לתמוך אחת בשניה.
שם הן נפגשות ומשוחחות, משתפות, מביאות את סיפורן הכואב.
הספר מביא את סיפורן של הנשים אבל גם את הסיפור של המסע עצמו, ההכנות אליו, ההכנות הנפשיות, פתיחת הפצעים והכאב.
נשים שחוו את אשר חוו לפני הדור הנוכחי, בתקופה אחרת ועידן אחר שבה קשה היה יותר לפתוח ולשתף ולהתרפא.
גוף ראשון: נוכחת הוא ספר טוב, נוגע וכואב.
ודווקא בגלל כל אלו צריך לקרוא אותו.

כתיבת תגובה