כמו הליצן מהשיר של פורים / יוסי וקסמן

כמו הליצן מהשיר של פורים / יוסי וקסמן
הוצאת קתרזיס
168 עמודים

זה בדיוק מסוג הספרים שבגללם אני אוהב לקרוא, יש בו את הטירוף הזה והדמיון המדהים והיצירתיות שאני מחפש בספרות ואני ישבתי אליו מרותק, מהשפה, מהטירוף, מהעברית, הרגשתי איך וקסמן לוקח אותי למסע של טירוף צבעוני ומלא דמיון שיש בו המון כאב והמון זעם והטירוף הזה יש בו כל כך הרבה השראה וכיף.

נתחיל מזה שזה ספר שמושך אותך בצבעוניות שלו, הכריכה שלו פשוט נהדרת, גם הבחירה בפונט וגם הרקע הליצני שיש בו דיסוננס כל כך חזק בין דמות הליצן שמשדרת משהו אחד כגון דמות מצחיקה ומשעשעת ומצד שני זו דמות נלעגת ועלובה שהמסיכה והאיפור מסתירים המון סבל וכאב.

באופן אינטואיטיבי הכריכה והשם של הספר זרקו אותי לכל מני ליצנים ספרותיים שהפכו או מתוארים כדמויות טרגיות רצחניות כגון הג'וקר של באטמן שמשהו בעיר הדיכוטומית האפלה של וקסמן הזכיר לי את גותהאם סיטי או כמובן הדמות הליצנית הרוצחת ספרו של סטיבן קינג "זה"

אבל בספר הזה הליצן הוא סימבול, לטירוף, להתחפשות, לשגעון ובכל זה נמצא אותו גבר צעיר ששומע קולות מוזרים בראש, של איך שהוא מכנה אותם "הדודים היהודים והוא יוצא למסע של הרג שמתחיל בקשישה ניצולת שואה אליה הוא מתחזה לאחר שהרג אותה ומכאן הספר מקבל תאוצה וטירוף שקשה לתאר בסקירה אלא פשוט להתמסר לכתיבה של יוסי וקסמן בצורה שרק הוא יכול לכתוב.

איזה ספר מטורף ועשיר, מתאר עולם כל כך אפל ואכזרי והדמות של הגיבור המיוסר והאומלל כל כך נגעה לליבי.
העולם בו הוא חי, העיר בו הוא חי היא מדכאת ונראה שהעולם הזה עושה לו רע והטירוף שלו אפילו מובן במידה מסוימת, מעבר לג'וקר הספר מלא ברפרנסים והשראות ספרותיות שצריך לקרוא אותו כדי להבין ונראה שכל אחד ימצא בו דברים אחרים.
זה הספר הישראלי הכי טוב שקראתי השנה ושאפו גם ליוסי הנהדר וגם לקתרזיס שהולכים עם השגעונות שלו ועם היצירתיות של יוסי שהוא אמן בנשמתו ויצירתי בכל נימיו ואמן הוא אמן, בין אם זה בציור או בכתיבה, כשאתה אחר ואתה מביא את האמנות שלך ואת הטירוף שלך אתה יכול להביא אוו בכל צורת אמנות וזה נפלא.
ספר נפלא.