אישיות ושלטון / איאן קרשו

אישיות ושלטון / איאן קרשו
הוצאת עם עובד
482 עמודים
מאנגלית: יוסי מילוא

כל מה שאיאן קרשו כותב ומתורגם לעברית אני קורא, הוא ההסטוריון האהוב עלי לא רק בגלל הידע שלו אלא גם בגלל הדרך בה הוא מספר את הסיפור והוא עושה זאת בצורה הכי מעניינת ואפקטיבית מהסטוריונים אחרים שיצא לי לקרוא.
החל משני הכרכים המדהימים שהוא כתב על היטלר אבל לא רק.
הוא מנתח באופן נפלא את הדמויות ומוסיף המון ידע רלוונטי ומעניין מבלי לייגע את הקורא בפרטים יבשים ולא רלוונטים.

הספר הזה הוא למעשה אוסף מאמרים, כולם פחות או יותר באותו האורך ומספר מילים שכל מאמר מנתח מנהיג מסוים במאה העשרים והוא בא לנסות ולבחון איך מנהיגים שונים מרקעים שונים בין אם דיקטטורים או מנהיגים דמוקרטים עלו לשלטון, ניהלו אותו וגם איך במובן רב סיימו אותו.
אבל אחת השאלות העיקריות זה איך אותו מנהיג ודרך שלטונו גם שינו את אירופה ועיצבו את פניה של היבשת כפי שאנחנו מכירים אותה כיום, יבשת שנמצאת בשינויים מתמידים אבל ההשפעה של אותם מנהיגים שקרשו בחר נמצאים ברקע ועדיין משפיעים ברוחם ובאידיאולוגיה שלהם במובנים רבים.

אני לא אכנס בסקירה זו לכל מנהיג, את זה תקראו לבד אבל כן אספר מיהם המנהיגים וזה מעניין כי קרשו בחן אותם כרונולוגית,
הוא מתחיל מלנין, ממשיל למוסוליני ולשלטון הפאשיזם, משם הוא ממשיך להיטלר וסטלין, שני המנהיגים הכי רצחניים במאה העשרים, משם לצ'רצ'יל ודה גול ואז חוזר לגרמניה לאדנאאואר, ואז פרנסיסקו פרנקו, עוד דיקטטור, ומשם לטיטו.

שלושת המנהיגים שחותמים את הספר הם מרגרט תאצ'ר, האישה היחידה ברשימה, ואז שני מנהיגים משמעותיים מאוד בחצי השני של המאה העשרים שתרמו לשינוי ניכר במדינות שלהם והם מיכאיל גורבצ'וב והלמוט קוהל.

קרשו כותב באחרית הדבר של הספר שכל אחד מהמנהיגים שנסקרו בספר הזה תרם תרומה ייחודית לעיצובה של אירופה אבל הם לא רק היו יוצריה אלא היו יציריה, כלומר הם גם תוצר של האופי הדרמטי ההרסני והמתמיר של המחצית הראשונה של המאה.

העובדה שמדובר בסדרת מאמרים שכל מאמר לא ארוך מאוד ומדבר כל פעם על מנהיג אחר מייצר עניין לאורך כל הספר ולא מייגע כפי שלפעמים ספרי הסטוריה יכולים לעשות.

מאוד נהניתי ממנו, מעשיר, מרתק וקריא.