המקדש. דגון / ה. פ. לאבקראפט

המקדש. דגון / ה. פ. לאבקראפט
הוצאת קתרזיס
73 עמודים
מאנגלית: דוד ישראל ארונשטם
לאחר שקראתי את קריאתו של קת'ולהו התאהבתי בסגנון של לאבקראפט, הוא יודע לייצר אימה וטירוף בצורה מאוד מאוד מסקרנת שלוקחת אותך למסע של הנפש האנושי ומה שמתחולל בתוכה.
הנפש האנושית ומה שמתחולל בתוכה ובעיקר התחושה היא שאנחנו לא באמת מכירים את המסתורין סביבנו ויש בהן איזה פן רומנטי שמתאר את קטנות האדם אל מול התופעות שמתחוללות סביבו.
אני אתחיל ואומר שאני מאוד אוהב את הפורמט של הסדרה הזו בהוצאת קתרזיס, יש בספרי הכיס הקטנים האלו משהו שנעים להחזיק ביד ומייצר תחושה של סדרה שתישאר בכל ספריה ביתית ומתאים מאוד לקרוא אותה בליל חורף עם כוס יין ולהתמסר למסתורין ולסיפורים המרתקים של לאבקראפט ואחרים.
מה שמעניין בשני הסיפורים שמובאים כאן שהגיבורים בסיפורים האלו הם קצינים בים במלחמת העולם הראשונה ושניהם קשורים לים ובכלל לים יש מוטיב מעניין בסיפורים של לאבקראפט משם הגיע קת'ולהו והים מייצר איזה מסתורים בלתי ידוע בגלל שלא חקרנו אותו מספיק, בגלל המרחבים העצומים שבו והשממה, בגלל הסערות והעובדה שלא גילינו מה מסתתר בו באופן מוחלט והוא מייצר איזה עוגן לסיפורים שיכולים להטריף את הדעת ולערער עוד יותר את השבריריות האנושית אל מול העוצמה שבו.
בסיפור הראשון "דגון" מתואר על מכור למורפיום שנמלט מהשבי הגרמני ומוצא את עצמו נסחף עם סירת ההצלה עד שהוא מגיע לאיזור של קרקעית ים יבשה ומה שהוא מגלה שם מטלטל את נפשו.
סיפור מרתק שמאפיין את כתיבתו של לאבקראפט ואת המסתורין ואת תחושת הטירוף שהוא מצליח לייצר אצל גיבורי ספרו וזה מתרחש גם כאן לנוכח העובדה שהמלח הזה נחשף לדברים שטרם נראו בעבר.
הסיפור השני "המקדש" מספר על שקיעה במעמקים של צוללת גרמניה במלחמת העולם הראשונה וכאשר הם מגלים על גופה של איש ים חפץ מסתורי הם נחשפים לתופעות מוזרות והתנהגות מוזרה של הצוות החי.
בהמשך הסיפור אותו קצין נסחף עוד יותר לעומק ומה שהוא מגלה שם מסעיר את רוחו ונפשו ומעורר בו השתאות גדולה על התגלית אך גם בוחן את אורח רוחו ואת יכולת שרידותו.
הסיפורים של לאבקראפט לא לוקחים אותנו עד הסוף, הם משאירים בנו שמץ פרשנות ויכולת לפענח לבד את ההמשך וזה בעיני חלק מגדולתו של הסופר הנפלא והחלוצי הזה שהשפיע רבות על הבאים אחריו בתחום המתח, המסתורין והאימה.
צמד נובלות קצרות ועוצמתיות.