אייזיק והביצה / בובי פאלמר

אייזיק והביצה / בובי פאלמר
הוצאת אריה ניר
230 עמודים
מאנגלית: נעה שביט

איזה ספר מיוחד ושונה, אבל בגלל המיוחדות שלו הוא מפתיע, הוא שונה גם בדינמיקה שלו, גם בסגנון הכתיבה וגם בעלילה המאוד יצירתית ומאוד שונה שגורמת לך לתהות על האגדה הזו שרקח לנו כאן בובי פאלמר, סופר צעיר שזהו ספר הביכורים שלו.

העלילה מופרכת, יש בה קצת מן אגדות ילדים או איזו אגדה מודרנית של מפגש בין אדם לביצה לא מקומית שמייצרת תקשורת מיוחדת, מן מרפא לנפש.
אבל זה הייחוד של הספר שלו וקסמו, ועם זאת הוא לא לכל אחד שכן יש בו המון מסרים פילוסופים ולא תמיד ניתן להסביר את העלילה, זו בעיקר חוויה, דיאלוגים וחברות שיש בה קבלה ונתינה ובעיקר נחמה גדולה, המון רגעים מכמירי לב ומרגשים.

אייזיק, דמות אבלה וטרגית עומד לעשות את המעשה האחרון בחייו ולגאול את עצמו מחיים מלאי ייסורים וכאב ולקפוץ מהגשר. העמודים הראשונים עוסקים באותם רגעים של הרצון לקפוץ והמחשבות עלו על מה שהביא אותו לכך ואיך יזכרו אותו.
וברגע שהוא צורח את ייסוריו הוא שומע צרחה בחזרה, אייזיק יורד מהגשר לכיוון היער ומוצא ביצה.
ביצה גדולה מהרגיל, לא מכאן.

אייזיק לוקח אותה, את הביצה אליו הביתה ומכאן מתנהלת מערכת יחסים עם הביצה ועם מה שבוקע מתוכה, משהו שקצת קשה להסביר אלא פשוט לחוות ולקרוא, אבל זה מה שהופך את הספר הזה לשונה כל כך.
לא רגיל, גם הכתיבה עצמה מאוד לא שגרתית אבל בתוך זה הרגעים הם מרגשים ונוגעים.
הביצה מעניקה לאייזיק נחמה, מקום של יציבות ותקשורת אפילו שאין באמת הבנה שכן הם אינם דוברים את אותה השפה.

מוזר? בהחלט, מפתיע? בהחלט.
שווה לקרוא? בהחלט, שווה אבל לא לכל אחד.