שבת שבעה באוקטובר, עדויות

שבת שבעה באוקטובר, עדויות
כנרת זמורה הוצאה לאור
413 עמודים
עורכים ראשיים: רון דהן ומעין אבידן

זה כבר הספר השני שאני קורא שאוסף עדויות מהיום המקולל ההוא, מהשבת השחורה שכולנו נזכור לנצח.
הספר הראשון עסק בגיבורים,בסיפורים של אנשים שיצאו מהבית ולקחו חלק בצורה זו או אחרת בהצלה, בנסיון לעשות מעשה וגם כאן בספר הזה יש עדויות שנצברו, עדויות רבות ואני מעריך שהם רק קצה המזלג של סיפורים ואירועים ועדויות שנשמע בעתיד ולתחושתי אנחנו רק בהתחלה של גל סיפורים מאוד מרגשים של גיבורים מהיום הארור הזה, של משפחות שראו את עולמם חרב ואולי כל עדות כאן היא חשובה, כל סיפור הוא בעל משמעות כדי שנזכור את היום הזה, נזכור את הניצולים מהקיבוצים, מישובי העוטף, מנובה, מהכפרים הבדואים, מהחיילים והשוטרים ומכל מי שיכול לספר את סיפורו וכמובן סיפורם של החטופים ששוחררו שסיפורם עוד יגיע ויסופר אבל לא כרגע, לא בספר זה.

הספר הזה הוא חלק מפרויקט של משוררים, סופרים ועורכים שלקחו על עצמם לאסוף עדויות, לשמוע אותם ולאגד אותם בספר הזה.
יותר מחמישים עדויות כחלק מפרויקט "העוטף במילים".
עדויות שאפשר לקרוא כספר שלם ואפשר לחזור אליו ולקרוא כל פעם קצת, עדות עדות, להטמיע אותה, לזכור ולנצור.

העדויות מחולקות לפרקים שכל פרק מתמקד באיזור מסוים, אופקים, נובה, ישובי העוטף, שדרות, כיתות הכוננות, צוותי הרפואה,ילדים ונוער, ביר הדג' וחוזר לאיזורים מסוימים שוב.

כל עדות נאספה ונערכה על ידי איש הספר שרשם וכתב ותיעד.
ספר שהוא יותר מאשר ספר כרוך הוא מסמך, הוא מסמך שילווה אותנו זמן רב.
כמו כמעט כל ספר שקשור ליום הזה.

תהיתי ביני לבין עצמי האאם זה לא מוקדם מדי והתשובה היא לא.
עדויות חשוב שנאסוף כבר מעכשיו, ככל שנאסוף יותר ובזמן כך לא נשאיר אף אחד מאחור.
עדויות ימשיכו להיאסף ולהיערם שנים קדימה.
הפרויקט הזה, כמו פרויקטים אחרים וכאלה שיקומו בהמשך הם חשובים.
ספר תיעודי חשוב מאוד ופרויקט חשוב.