חסידת ירוסלם / ווביט וורקו מנגסטו
הוצאת עמדה
93 עמודים
הרבה נכתב על המסע לישראל של יהדות אתיופיה, בשירים, בסיפורים, בספרים ובסרטים.
עבורי זו פעם ראשונה שאני נתקל בספר שירה.
הדרך בה זה מתבטא בפואמה ודרך הביטוי של המשוררת מבטא את הכמיהה, את הכאב, את הגעגוע ואת המסע עצמו.
כל כך יפה וכואב המסע כפי שהוא מתאר, הגעגוע, הרגש, נסחפתי בספר הזה לתיאורים הכל כך פיוטיים וכנים בכתיבה פשוטה שלוקחת אותנו שלב שלב מהכמיהה והתיאור של ישראל וירושלים ועד לדרך הקשה, הקשיים והמכשולים, המחנות, האובדן בדרך.
המשוררת לוקחת אותנו לחלומות, לגעדועים למה שהיה אל מול הכמיהה אל מה שעתיד לבוא.
מה זה להגר, לעבור לארץ אחרת, המחלות, המורכבויות הכל נמצא בשירה הזו.
דרך, מסע כולו בשירה כנה ורגישה שמספרת לנו סיפור, סיפור של ילדה קטנה, סיפור של קהילה.
"בערב, במסע,
נסכרו עיניה –
שקיעת שמש,
אחרונה?
קשה לחצות נהר
בלילה בלי לראות,
והיא, איך תעפיל
בלילה אל ההר?
איך שוב ידאו עיניה
כתנשמת משגיחה?"
"והשחר, נדמה מהסס בבואו.
השמש כמעט מסרבת לזרוח.
קרני דמדומים משתלחות זו בזו –
יעקב ועשו" למי הברכה?
רוחות סערה – בבית-בחוץ.
דגלים מימין. דגלים משמאל.
ישראל? יהודה?
אמת מארץ תצמח.
ולנו יש רק מדינה אחת,
רק ירוסלם אחת."
מומלץ מאוד.
snirbooks 
כתיבת תגובה