לו / עידית ברק

לו / עידית ברק
הוצאת קתרזיס
69 עמודים

בכריכה של ספר שירה החדש של עידית ברק יש יונה ענקית, מסביב ליונה מעוטרים עלים, זרעים, זרדים ועוד ועוד סימנים מהטבע שמסמלים צמיחה וקמילה גם יחד.
אבל היונה היא ענקית ואנשים לא מפרשים מספיק טוב את סמל היונה כי כשאנחנו חושבים על יונה אנחנו חושבים על שלום אבל זה ממש לא רק מה שהיונה משדרת.
היונה משדרת בית, היא יודעת תמיד למצוא את דרכה גם במרחקים רבים והיא מלמדת אותנו לחזור לבטחון של הבית, למקום המוכר והאהוב, למשפחתיות, לחום.

היונה לפי השמאנים מלמדת אותנו מוסר ויישום קודים התנהגותיים שלמדנו בחיינו.
כשאנחנו מבינים את משמעות הבית ומשמעות החשיבות של המשפחתיות ובדמות שהיא כל כך דומיננטית בכריכה אנחנו יכולים לצלול לתוך הספר ולראות את המשמעויות של החשיבות של המשפחתיות והבית אצל המשוררת.

הספר לוקח אותנו לחיק המשפחתיות של המשוררת, לשירים שיש בהם אובדן ומוות, געגועים וכמיהה, ויש שירים שיש בהם נחמה ותקווה.

אנחנו נמצאים במסע לילדות של המשוררת והקשיים שלה כילדה פגיעה ורגישה שסבלה מדחיה חברתית וכאישה מבוגרת שמתמודדת עם החיים ועם ההזדקנות וההתבגרות והמבט לאחור נותן לנו פרספקטיבה שונה.

הספר גם נוגע בהורות שלה ובאהבה לילדיה ובכלל מדובר בספר אינטימי, רגיש ונוגע שעטוף בקשר משפחתי, בזכרון וגעגוע.

עידית ברק כותבת שירה יפה, מרגשת ושקטה.
שקטה אבל חודרת עמוק.

"בתוך הגוף פועם לב
ובתוך הלב חדרים
ובחדרים
חלומות גדולים,
חלומות קטנים,
חלומות קטנים־קטנים

ורסיסים."

"אימי ילדה אותי בטרם עת,
אבי הלך לעולמו בטרם עת,
אחי נפטר בטרם עת.

סלחו לי אם אני מאחרת."