הבגינים / גיל סמסונוב

הבגינים / גיל סמסונוב
הוצאת דביר
319 עמודים

גיל סמסונוב הוא אחד מבני הדור השני למשפחות האצ"ל והלח"י ונראה שיש לו ידע רב שנצבר שנים על גבי שנים ועבורי היה מאוד מעניין להכיר את שורשי התנועה הרוויזיוניסטית ואת תחילת הדרך של הימין בישראל.
אם כי אני לא כל כך בטוח שהליכוד של פעם שהוא תוצר של אותם לוחמים ואנשים מהתקופה ההיא היו מזדהים עם מה שמתרחש בליכוד היום שנראה הולך לכיוון אחר לחלוטין.

כמי שבא מהשמאל מרכז הפוליטי דווקא היה חשוב לי לקרוא את הספר הזה ולהבין ולהכיר קצת יותר על הסיפור שלהם בתקופה ההיא ועל איך דרך המחתרות ההן התעצבה התנועה והתגבש הימין הפוליטי שהפך מאלטרנטיבה שלטונית לשלטון כאן שנים רבות.
נראה שהשנאה בין המחנות היתה תמיד והאיבה, כמו גם חילוקי הדיעות השפיעו גם אז וגם היום על הדרך בה דברים התעצבו, על דרכי הפעולה ובעיני הסיפורים האלו שחלקם הודחקו וחלקם מסופרים בצורה מעוותת ומגמתית לא קיבלו מספיק במה.
וכמסמך הסטורי לסיפורי המחתרות יש חשיבות גדולה וצורך שכולם יכירו אותה בצורה אובייקטיבית.
אך כאן הבעיה של הספר שכן הסיפור שמסופר מנקודת מבט של גיל סמסונוב אינו אוביקטיבי והוא אף טוען זאת בעצמו.

המחבר מביא את הסיפור בצורה חד צדדית ואף רגשנית וזה בסדר לספר את זה ככה אך הוא משאיר לטעמי את הקורא בואו נגדיר זאת כקורא מהצד השני של המפה הפוליטית שמתקשה להתחבר לטקסט כל עוד ממשיכים לייצר תחושב של טובים יותר וטובים פחות.

סמסונוב לוקח אותנו לסיפור של 80 שנה מתחילת המאה ועד לעליית הליכוד לשלטון ולמדתי המון ממנו, באמת שקיבלתי המון מידע חדש ומרתק ורק בשביל זה היה לי שווה לקרוא את הספר.
אני חושב שכמי שחיים כאן חשוב שנדע ונכיר גם את הצדדים שאנחנו פחות מסכימים איתם אבל היה לי חשוב וראוי היה לקבל טקסט יותר אובייקטיבי ונאמן למציאות מאשר טקסט חד צדדי.

לא ציפיתי לטקסט מחקרי אלא לסיפור וקיבלתי סיפור, מעניין, סיפור שאת חלקו הכרתי לראשונה ואת חלקו ידעתי אבל לא קיבלתי מידע אובייקטיבי אלא מידע שמספר את סיפורו של צד אחד כמו בתיאור מקרה אלטלנה או בששת הימים ועוד.

בסך הכל מעניין? בהחלט, כתוב טוב? בהחלט, אובייקטיבי? פחות