בדולח וסכינים / עופרה עופר אורן
הוצאת עם עובד
198 עמודים
כבר בכריכה רואים את הדיסוננס בסיפור הקשוח הזה של המחברת, את הבית השלו מבחוץ לעומת הצל של הזאבים שאתה כבר מבין מה מתחולל בפנים.
והכריכה התמציתית הזו, המינימליסטית כמו הספר, מביא לנו בצורה מאוד חד משמעית, מאוד לא מתייפייפת את סיפור הבית ואת סיפור ההתעללות שמתחולל בו.
הספר מתאר בצורה מסוימת גם את סיפור חייה של המחברת שעברה גילוי עריות והתעללות בביתה ועופרה גם כותבת על זה תמיד ומתבטאת על זה ומספרת ועכשיו יוצא הספר הזה שקשה לקרוא בו והוא עדיין חד ונוקב.
הספר מתחלק לכמה חלקים ומתאר גם את התקופה של המחברת בבית מילדותה ועד בגרותה והתהליך שהיא עברה, כמו כן יחסיה על בני זוגה לשעבר שאחד מהם גם היה אלים כלפיה.
חלק אחר בספר מתאר את תהליך השיקום שהיא עברה והפסיכולוגים איתם נפגשה.
מה שהתחולל בבית מוכר לנו מכל מני סיפורים דומים ונראה שדפוס האבא הגיבור אך האלים לא פסח גם בסיפור הזה וכן, האבא שהיה טייס, מפקד טייסת, מצד אחד מוערך מבחוץ ומצד שני אלים בבית כלפי ילדתו, כלפי אשתו.
אלים מינית, אלים פיזית ואשתו ידעה ושתקה והילדה צמאה לאהבה ולרגש ולא מקבלת את זה.
אלימות מינית ואלימות כלפי ילדים זה דבר נורא והזרקור עליו הוא חשוב, במיוחד בספרים כאלו, ממוארים חזקים ונוקבים שגורמים לך להרהר, לרצות להיות אדם טוב יותר ולהבין איזה רוע וכאב ילדים חווים בביתם ואין מי שיתן להם מענה ובעיקר בעיקר כמה זה מצלק את הנפש ומשפיע לאורך כל החיים.
זהו פצע שלא מתרפא לעולם.
כתוב נפלא ולא מתייפייף, לא מנסה לעגל פינות וכמו שעופרה עופר אורן יודעת לכתוב והיא בהחלט יודעת זה ספר שכדאי מאוד לקרוא למרות הטריגר הקשה והסיפור הלא פשוט.

כתיבת תגובה