בשתי הדרכים / דניאלה הודרובה
הוצאת אפרסמון
221 עמודים
תרגם מצ'כית והוסיף פתח דבר והערות: פאר פרידמן

קשה להגדיר את הספר הזה או לקטלג אותו, במידה מסוימת הוא דורש קריאה נוספת ואיטית מאוד.
זהו אינו ספר רגיל לא בכתיבה שלו ולא בסגנון שלו וגם לא בעלילה שלו ואולי זה הייחוד שלו.
פאר פרידמן מספר שלקח לו עשור למצוא לו בית כאן, הוצאה שתיקח על עצמה את פרסום היצירה הייחודית הזו ואני אומד ייחודית שכן זהו בהחלט ספר למיטיבי לכת.
כאלו שמוכנים להתמודד עם ספרות אחרת.
אבל מי שיבחר להתמודד איתה ועם הכתיבה של הורדובה יגלה ספר שהוא פנינה ספרותית.

הספר מתרחש ברובו בבית דירות אחד סמוך לבית הקברות והוא כמעט מטאפיזי, הדיירים הם גיבוריו, מי שנשארו בחיים ומי שלא. העלילה בו מתארת את גיבוריה במציאות שהיא בין החיים למוות, בעולמות שהם מתערבבים זה בזה ונראה שחפצים דוממים מקבלים חיים ומדברים והמתים נמצאים ולא עוזבים את העולם אלא שוכנים בו והספר מעלה ומדבר על זכרונות ועל כאב ועל אובדן ועל הכאן ועכשיו אבל גם על העבר.
נשמע קצת מפוזר? אז זהו שלא. הוא אמנם לא לגמרי קוהרנטי אבל יש לו איזה מבנה וקו שאפשר להאחז בו.

ועם זאת הספר עוסק בקיומם של החיים ולא עוסק במוות, המוות שם, אופף את הדמויות, נאחז במציאות אבל החיים, הם המרכז ועצם זה שאפילו חפצי מקבלים נוכחות ונשמה מוכיחה שהחיים עצמם הם נאחזים במי שאפשר והזכרון הוא גם, הוא נמצא ונספג בהכל.

הספר הזה צריך להקרא לאט מאוד, הוא יכול וצריך להקרא אפילו עם הערות בצד, סימונים.
הוא ספר לא שגרתי והקריאה בו איטית ודורשת השקעה רוחנית מסוימת.
כך גם התרגום בו שאני מעריך לא היה פשוט בכלל.
השפה עצמה פיוטית מאוד, לא זורמת בקלות ולכן אמרתי, מדובר בספר שמיועד למיטיבי לכת ואנשים שאוהבים ורוצים להתחבר לטקסטים אחרים.

אבל זה שווה את זה, זה שווה ובאמת שקשה לא פחות לכתוב עליו שכן קשה להסביר אותו צריך פשוט לחוות אותו.

חוויית קריאה אחרת.