בטון מזוין / איתי שילוני

בטון מזוין / איתי שילוני
אפיק, ספרות ישראלית
115 עמודים

אין הרבה דברים קשים בחיים האנושיים כמו לצפות בדעיכתו האיטית של אדם צלול, חכם, איש עשיה, לדעת שלאט לאט הוא מאבד את צלילותו, את חדות מחשבתו ואת היכולת שלו לזכור דברים בסיסיים ואף למעלה מכך.

העיסוק בדמנציה נכתב רבות בעבר וימשיך להכתב והספר הצנום הזה מביא לנו את סיפורו של מהנדס שלאט לאט מאבד את זכרונו.
הקורא עוקב אחרי התהליך, אחר ההשתנות שלו, זכרונות שבאים, הולכים, נעלמים וחוזרים, תחושה של חוסר אונים בלהבין מחדש את העולם שסביבו.
את המציאות המשתנה במוחו, את הזכרונות ההולכים ונמוגים.

הוא עדיין איתנו, אבל לא לגמרי, הוא מתפקד, הוא נעזר במטפלת וגם מערכת היחסים איתה יש לה נוכחות בספר, נוכחות נכבדה.

הספר כתץוב בפרקים קצרים שעוזרים לקורא לראות את התהליך, לחוות את התחושות והשינוי יחד עם האדם המבוגר שכל חייו עשה ועבד ולמד ופתאום הוא לאט לאט נמוג, מחשבותיו מתערבבים עם המציאות המשתנה ושברי זכרונות מהילדות באים והולכים, הנסיון לזכור שוב את ילדיו ואת הדברים הבסיסיים של היומיום.

איתי שילוני הוא פסיכולוג קליני ומרצה באוניברסיטת רייכמן והוא כותב כאן ספר צנום בגודלו אך מלא חמלה ורגש על נושא שקשה לרבים מאיתנו ושכמעט כולנו חוששים ממנו במידה מסוימת עם ההתבגרות וההזדקנות.

ספר רגיש ונוגע שכתוב היטב.
הוא נקרא במהירות את הנושא הוא כזה שמלווה אותנו וילווה אותנו זמן רב ולכן הוא משאיר חותם.