מחשבות על קולנוע / קוונטין טרנטינו
הוצאת תכלת
352 עמודים
מאנגלית: קטיה בנוביץ
כמה תענוג לקרוא על קולנוע מאדם שבאמת ובתמים אוהב קולנוע, בא לקולנוע מתשוקה ולא מאיזו נקודת מבט אקדמאית, יבשה וטכנית.
כשאנחנו קוראים את טרנטינו כותב על קולנוע התחושה היא שהוא מדבר איתנו, שזה שיח עם הקורא, הכתיבה היא בגובה העיניים, התיאורים הם בשיח פנים אל מול פנים, ממש כמו חבר שיושב מולך והתוצאה היא פשוט ספר שמתקשר עם הקורא.
זו לא ספרות עיון על קולנוע, זה ספר נטול ז'אנר וזה מה שאהבתי בו, טרנטינו זורק אותנו לעולמו הפנימי ולהשראות שליוו אותו בתחילת דרכו ובהמשך דרכו.
צריך לזכור שכבר כמה שנים טרנטינו חי כאן ממש בינינו, לפעמים יש תחושה שבמידה רבה הוא מייצג אותנו בעולם, מבין אותנו והחיבור שלנו אל הבמאי האדיר הזה, היצירתי הזה שונה מאנשי קולנוע אחרים, כך אני רואה זאת.
הספר נע בין ממואר של טרנטינו שמספר על חוויותיו באולם הקולנוע יחד עם אימו ואביו החורג, ממואר שמתלווה לפרקים השונים ודרכו אנחנו חווים את מה שטרנטינו ראה, צפה, חווה מנקודת מבטו וחלק אחר בספר ממש בא לקחת אותנו אל נקודות ההשראה שלו אל הדמויות שליוו אותו, צ'ארלס ברונסון, הארי המזוהם, רוברט דה נירו, סילבסטר סטאלונה ועוד רבים וטובים ונראה שטרנטינו קשור אליהם, מוקיר להם תודה על הדרך שהם התוו לו, על ההשראה ועוד.
טרנטינו כמעט שלא מתייחס לסרטיו, הספר הזה לא עוסק בסרטים שלו בכלל, הוא עוסק בתחנות בחייו, בסרטים שזכורים לו, בסצנות שחרוטות במוחו ובחוויות שהפכו אותו מצופה הדוק לקולנוען יצירתי ומופרע.
מחשבות על קולנוע זה ספר נהדר של אדם שיודע לכתוב ויודע לתקשר עם הקורא ועם הצופה באותה המידה.
מומלץ מאוד.

כתיבת תגובה