מהתחלה / דויד גרוסמן

מהתחלה / דויד גרוסמן
הספריה החדשה
105 עמודים

את גרוסמן גיליתי מאוחר, למעשה את כל הקריאה החשובה שלי התחלתי מאוחר כך שכל חוויית הקריאה המשמעותית שלי התחילה בסביבות גיל ה30 שלי.
לפני זה קראתי ספר או שתיים בחודש אבל מאז שהתחלתי לקרוא יותר ואף לכתוב על ספרים כך גם נחשפתי לסופרים חשובים וגרוסמן הוא אחד מהם ואני מודה על כך.
הכתיבה שלו נהדרת והספרים שלו תמיד מעוררים בי תחושות ורגשות והוא בעיני הסופר הישראלי החשוב ביותר כיום והיה גם כזה כשסופרים גדולים אחרים שהלכו בינתיים לעולמם התהלכו בינינו.

אבל לשתי הנובלות היפות האלו, תחילת דרכו של גרוסמן, אותם לא הכרתי ועבורי זה ממש נחמד להיחשף לכך כשההוצאה הוציאה אותם לכבוד יום הולדתו ה70.

כמה יפה היה לקרוא את הנובלות האלו ולגלות שכבר אז מדובר בסופר אחר עם כתיבה עמוקה, חדה, עברית נהדרת ויכולת להכנס לעומק הדמות בצורה מעוררת השראה.
כאחד שקורא כל מני כתבי יד לפני שמתפרסמים ונחשף לאנשים שרוצים להיות סופרים בתחילת דרכם אני חושב לעצמי האם הם קוראים סופרים כמו גרוסמן, האם הם נחשפים לספרות שיש בה עברית כה טובה והבנה של איך מעבירים דמות ואיך מייצרים סיפור טוב באמת לפני שהם שולחים את מה שהם כתבו ויש לי ספק בכך כי גרוסמן בהחלט יכול להיות השראה והדוגמא לכך היא שהסיפורים שכאן הם בשלים מאוד, בוגרים מאוד ואין בהם בדל תחושה שמדובר בסופר בתחילת דרכו.

הסיפור הראשון "חמורים" מספר על חייל אמריקאי שערק מהמלחמה ויודע שאם הוא יחזור לארצות הברית מצופה לו עונש מאסר ועל כן הוא מסתובב לו באירופה, מגיע לאוסטריה לכיוון חבר שיש לו חוות חמורים.
הוא קונה כמות מוגזמת של לחם עבור החמורים ושותה המון אלכוהול.
לצד המחשבות על החמורים אותם הוא הולך לפגוש ואמחשבות על המלחמה האיומה (מלחמת ויטנאם) הוא לן לו בכפר אשר ממולו ההר עולה באש.

הנובלה השניה "רץ" מתרחשת כולה במהלך ריצה של חייל אשר במהלך הריצה עולות לו מחשבות על חייו, משפחתו, עברו וקצת כמו זרם תודעה אנחנו חווים את המחשבות שלו ונמצאים יחד איתו בנסיון להצמד למה שעושה לו טוב, לחיבור הזה בין הנופים מסביב שמשתנים בכל רגע ובחייו של הדמות שרצה ובכלל הסיפור הזה נראה כמו סיפור שהתנועה שבו מאפיינת לא מעט מהספרים הבאים של גרוסמן שיש בהם תנועה, בריחה ממשהו, חיפוש אחר מקום בטוח, מקום מפלט.

מאוד נהניתי מהנובלות האלו, מעומק הכתיבה של גרוסמן.
קריאה חווייתית.