מנוס מחופש / אריך פרום

מנוס מחופש / אריך פרום
הוצאת דביר
254 עמודים
מאנגלית: תמר עמית
נראה שככל שאנחנו מתקדמים עם האנושות ועם הטכנולוגיה והעולם מתפתח בקצב מטורף לכיוונים שאולי האנושיות תאבד שליטה.
הבינה המלאכותית נכנסת, השינויים הם מהירים והאנושות מגלה עוד ועוד יכולות מתקדמות ומתפתחת בקצב מזהיר, קצת שאולי יביא לסופה יום אחד ואולי יביא אותה לפסגות חדשות. ואכן יש דברים שהאנושות מתפתחת ומשתנה אבל יש דברים שנשארים קבועים ולא משתנים וזה האופי של בני האדם והקונטרסט הזה בין הרצון לחופש, לחירות לבין המשיכה של האנושות אחר שליטה טוטאליטרית, שלטון טוטאליטרי שמגביל את החופש שלהם.

הספר החשוב הזה של אריך פרום נכתב בראשית מלחמת העולם השניה כאשר אירופה ברובה היתה נתונה תחת שלטונות טוטאליטרים של שליטים אכזרים שגררו את האזרחים למלחמות עקובות מדם, שהגבילו את החירות שלהם ואת חופש הביטוי ובעצם האזרחים מרצונם נתנו לאותם שליטים כח בלתי מוגבל כמעט לשלוט על חייהם.

העניין הוא שפרום ראה את המציאות כמו שהיא נכון לתקופה בה הוא חי אבל פרום גם הבין היטב איך נפש האדם פועלת וזה לא משתנה גם כיום, יותר משמונים שנה לאחר כתיבת הספר אנחנו רואים שהאנושות נשארת מקובעת בכך וגם אם רוב אירופה השתחררה משלטונות דיקטטורים, פאשיסטים ומגבילי חופש אנחנו עדיין רואים איך כל פעם השלטונות האלו עולים מחדש הצורה זו או אחרת וקמים מנהיגים שמגבילים מחדש את חופש הביטוי. משתלטים על בתי המשפט ומשנים בצורה אחרת מבעבר אבל מניפולטיבית לא פחות את השלטון ונותנים לעצמם יותר כח על חשבון חירויות האזרח.

למה אזרחים במדינות שונות מאפשרות למנהיגים תאבי שלטון לעשות כך.

פרום מתאר היטב בספר הנהדר הזה שכל כך הרבה כתבו עליו וניתחו אותו והוא אחד הספרים החשובים בתחום ועבורי בעיקר מראה פרום בספר הזה שהאנושות אולי מתפתחת במקומות מסוימים אבל לא באמת משתנה כשמדובר באנושיות עצמה ובקושי של בני האדם להתמודד עם יותר מדי חופש ויותר מדי חירות שמייצרת גם בדידות ודכאון, הרצון לשייכות, להיות חלק מחברה וחלק מהכלל ולהמנע מהייחודיות שלו עצמו ומבידול של עצמו.

ספר חשוב של פרום והתרגום העדכני הוא בהיר וקריא ומעניין וזה בהחלט מסוג הספרים ששומרים בספריה הביתית וחוזרים לקרוא בהם מדי פעם כדי להזכר עד כמה שברירית נפש האדם ועד כמה אנחנו תמיד נמשכים מחדש לסמכותיות וכוחניות שמהווה אנטיתזה לרצון שלנו להיות חופשיים ואדונים לעצמנו.