נתראה באוגוסט / גבריאל גרסיה מרקס

נתראה באוגוסט / גבריאל גרסיה מרקס
הוצאת עם עובד
107 עמודים
מספרדית: משה רון

הספרון הקטן הזה, נובלה צנועה ושקטה שיש בשקט הזה המון המון סער פנימי פורסמה לאחר מותו של מרקס, יצירה קטנה ואחרונה שיש בה לא מעט מהנושאים בהם עסק מרקס לאורך ספריו, אותו חיפוש אחר אהבה, אותה התמודדות עם בדידות ומורכבות משפחתית וסודות, סודות שצפים לאט לאט וסופם לחשוף משהו כואב, משהו נסתר, איזו בגידה או איזה כאב פנימי ונסיון לחפות עליו בתשוקה אחרת.

כמה יפה הכריכה של הספר הזה בעיצוב יהודה דרי, אותו גוון צהבהב מלנכולי וברקע דמות אישה מוסתרת על ידי פרחים כאילו רואים אותה אבל היא מסתתרת תחת יופי שיש בו עצב וזה בדיוק מה שיש בספר הזה. יופי עצוב וכואב.

זה לא הספר הכי טוב של מרקס וגם לא בעשיריה הפותחת אבל מדובר בספר שמשדר את מחשבותיו של מרקס והרעיונות הספרותיים שלו וזה מציג אותם בצורה יפה בדמות נובלה שקטה ורגועה על מים סוערים.

אז מה מסופר בנובלה הזו.
בכל חודש אוגוסט אישה בשנות הארבעים לחייה בשם מגדלנה באץ' עולה על מעבורת ומפליגה לאי קטן ללא שם, שם קבורה אמא שלה, שם בחרה להיקבר.
שם באי מגדלנה מתייחדת עם קבר אימה אבל לא רק איתו היא מתייחדת, גם גברים שונים שהיא פוגשת שם מדי שנה מבקרים במיטתה והיא זוכה לרגעים של תשוקה.
אבל לא רע לה למגדלנה, היא נשואה באושר ויש להם ילדים וטוב לה ועדיין באותו אי כל שנה באוגוסט היא שם באי מתייחדת עם אימה וחווה את מה שחווה.
הרבה על חייה מעבר לכך איננו יודעים, מעט על האבא ועל הילדים אבל העיקר זה מה קורה ואיך משפיעים הביקורים האלו על חייה של אותה אישה וזה משפיע ולאט לאט אנחנו נחפשים לתהליכים הפנימיים והחיצוניים של אותם ביקורים.
לפעמים דווקא במקום בו אנחנו מוקפים באנשים אוהבים שם אנחנו חווים את הבדידות ודווקא במקום בו אנחנו נוסעים כדי להתבודד שם אנחנו חווים חיים.

נתראה באוגוסט זה ספר קטן שבהחלט אפשר להתמסר אליו ולקרוא בנסיעת רכבת אחת ולקחת את המסר שלו איתנו ולהרהר בו ובהחלט לחוות מרקס כפי שמרקס ידע לכתוב, ריאליזם מעורר מחשבה ומעניין.