מרלין האדומה / דניאלה ג'וליה טראוב

מרלין האדומה / דניאלה ג'וליה טראוב
כריכה סוכנות לסופרים
174 עמודים

לא נכתבות כאן הרבה דיסטופיות מקוריות, אולי כי אנחנו חיים במן דיסטופיה משלנו במציאות כבר שנים רבות, ועם זאת ה7.10 נתן לנו סטירה מצלצלת בכל מה שקשור למציאות האכזרית בה אנחנו חיים ולאיום הקיומי שלא נותן לנו מנוח ומחדד לנו שוב ושוב עד כמה המציאות שלנו כאן היא שברירית.

אחד הדברים המפחידים בקריאת דיסטופיה זה האם היא יכולה לקרוא מציאות עתידית ומרלין האדומה סיים את תהליך הפקתו קצת לפני ה7.10 ובתודות שלו מקדישה הסופרת את הספר לנופלים ולחטופים של ה7.10.
אבל הקריאה בו מחדד עוד יותר שדיסטופיות לא חייבות להיות מאוד מאוד רחוקות מהמציאות והספר הזה שמתאר פלישה במנהרות לישראל מצפון ומדרום וכיבוש ישראל שלא היתה מוכנה וערוכה לתקיפה כזו ובסופו של דבר חלקים נכבדים ממנה נכבשים על ידי איראן, הקריאה בזה היא מצמררת וגורמת לנו שוב להבן שאנחנו חיים במציאות מאוד מורכבת ומפחידה.
כולי תקווה שהמחברת שתחילת הרעיון לכתיבת הספר היה הרבה לפני ה7.10 לא חזתה חלילה את העתיד.

עכשיו לעלילת הספר, לאחר כיבוש חלק נכבד מישראל על ידי איראן ישנם עוד כמה איזורים בהם יש שליטה ישראלית ובה פועלת מחתרת יהודית.
מי שמוביל את המחתרת הוא בועז, איש מוסד לשעבר שדואג במקביל לאהובתו, מרלין.
מרלין היא מרגלת אמריקאית יהודיה שנשלחת על מנת להסתנן לשורות הצבא והארגונים שנמצאים בישראל ושולטים בה הלכה למעשה.
הספר מתואר בגוף ראשון הן על ידי מרלין והן על ידי בועז והפרקים נעים כך בין זכרונותיו ותאוריו של בועז את הנעשה במחתרת לבין מרלין.

הכתיבה בספר היא סוחפת ומעניינת והספר מהנה לקריאה, מהנה ומטריד בו זמנית.
קשה להתנתק מהמציאות בה אנחנו נוכחים תוך כדי הקריאה בספר ומהמחשבה מה היה קורה חלילה אם במקביל לעזה היתה מתפתחת פלישה גם מהצפון.

בעיני ספר מרתק ואף חשוב שנכנס לרשימת הדיסטופיות המקומיות המועטות שנכתבו כאן והוא בהחלט ספר שכדאי לקרוא.