באומגרטנר / פול אוסטר
עם עובד
211 עמודים
מאנגלית: משה רון
אני אוהב את פול אוסטר, אוהב מאוד.
בעיני אחד הסופרים האמריקאים המעניינים והמקוריים ואחרי ספרו עב הכרס 4321 מגיע ספר צנום יחסית שנראה במידה רבה כמו ספר אחר לחלוטין ממה שאנחנו רגילים לקרוא ממנו.
ספר שמשדר רוגע וכמעט שאין בו עלילה שזה לא בהכרח דבר רע.
ספרים בלי עלילה מובנית שיש בהם מחשבות, זכרונות והשלמה מסוימת עם המצב יכולים להיות טובים והספר הזה של פול אוסטר לא רע, בכלל לא רע אבל הוא גם לא פסגת היצירה של הסופר הטוב והמיומן הזה.
אז מסתבר שגם זרם תודעה הוא יודע לכתוב ונכון שבאומגרטנר לא ייזכר כיצירת מופת של פול אוסטר ולא יכלל בין ספריו הטובים ביותר אבל הוא בהחלט ספר טוב שאפשר להתמסר אליו ולהנות ממנו.
הספר עוסק בבדידות והשלמה עם אובדן ונסיון להמשיך הלאה בחיים לאחר האובדן והגיבור שלנו הוא סיי באומגרטנר, פרופסור לפילוסופיה לקראת יציאה לגמלאות שמתמודד עם אובדן אשתו שנהרגה בתאונת שחיה, הוא לא במיטבו, מתרחשות לו כל מני תאונות מוזרות והספר נפתח עם סיר שהושאר על הכיריים וכמעט גורם נזק גדול.
אך באומגרטנר לומד לחיות מחדש, אפילו להתאהב מחדש ותוך כדי נזכר ברגעים מחייו, ברגעים עם אשתו המנוחה, חוזר אל ילדותו ואל חיי אביו בפולין וכך אנחנו למדים להכיר אותו.
אנחנו למדים גם להכיר אשתו המנוחה דרך ממואר שהשאירה ליד שולחן הכתיבה כך שיש לנו סיפור בתוך סיפור.
בסך הכל מדובר בספר לא רע.
שוב, לא מדובר ביצירת מופת של אוסטר אבל סופר מיומן כמוהו יודע לגשת לכל טקסט ולכל סיפור ולהוציא ממנו את המיטב.
בהחלט אפשר לקרוא.

כתיבת תגובה