עין וירח / ליאת מורבצ'יק

עין וירח / ליאת מורבצ'יק
הוצאת קתרזיס
79 עמודים

לקח לי זמן להחליט מה אני כותב על הספר הזה וקראתי אותו לפני כמעט חודש וזה לא קורה לי הרבה שאני מתעכב ככה עם סקירה וחשבתי מה לכתוב שכן ליאת כותבת כל כך עמוק והליריקה שלה יש בה המון רבדים סמויים ועמוקים שלא הכל רואים במילים עצמם אלא בין המילים ולכן אתייחס לחוויית הקריאה שלי מהספר.

אתחיל דווקא מהכריכה כי הספר עצמו המשוררת מתכתבת עם משוררים רבים כגון פדריקו גרסיה לורקה, חדוה הרכבי, קוואספיס, אנה הרמן ועוד וכשראיתי את הכריכה הרגשתי שהיא מתכתבת עם קספר דוד פרידריך ועם הציור הנודע שלו "הטייל מעל לים הערפילים" רק שבמקום הגבר ניצבת אישה וזהו אחד הציורים המייצגים של הזרם הרומנטי באמנות ויש לו משמעויות רבות על האדם אל מול הטבע, קטנותו, בדידותו והמתח הזה שבין הנפש הפנימית לבין העולם שבחוץ.

והספר הזה שיש לו לא מעט רגעים שמתכתבים בנושא שבין בדידות לחיבור פנימי הרגישו לי שאין כאן מקריות בבחירות הדימוי שבאיור הכריכה.

הנושאים שהספר הזה עוסק הם רבים והם עוסקים במשפחה, בבדידות, באהבה ובזהות עצמית ואין לו קו סגנוני אחיד יש כאן חקר, חקר של שירה, חקר עצמי דרך המילים, חקר למקורות בסגנון הכתיבה, יש כאן שפות שונות של שירה שמראות שליטה של המשוררת בשפה ובמבנה הלירי וחיפוש עצמי של עצמה דרך המילים.

קריאה בספר הזה לא משאירים את הקורא אדיש ודורשות ממנו התעכבות בפיענוח המשמעות של השיר והמשמעות הנסתרת.
הוא לא קל אבל הוא שווה את ההשקעה וההתעמקות בו.

---

וּבַחֲלוֹם – נִשֵּׂאת הַנֶּפֶשׁ
וּבַחֲלוֹם – עֹרֶף קָמֵל
וּבַחֲלוֹם ¬– שְׁמוּרוֹתָיו אֲפֹרוֹת
בִּשְׁעַת הָרָצוֹן הַכָּלוּא

וְהַנֶּפֶשׁ – עֲתִירַת רִגְשָׁה
וּבַנֶּפֶשׁ – סוֹד גָּלוּי
וּבַנֶּפֶשׁ – פֶּתַח פָּרוּץ
בִּשְׁעַת הָרָצוֹן הַכָּלוּא

וּבַחַלּוֹן – שָׁמַיִם זֵידוֹנִים
וּבַחַלּוֹן – צִפּוֹר שׁוֹתֶקֶת
וּבַחַלּוֹן – פְּנֵי אָבִי הַמֵּת
בִּשְׁעַת הָרָצוֹן הַכָּלוּא

וּפְנֵי אָבִי – שְׁטוּפֵי זֹהַר
וּפְנֵי אָבִי – נִדְפֵי זֹהַר
וּפְנֵי אָבִי – פְּרוּעֵי זֹהַר
בִּשְׁעַת הָרָצוֹן הַכָּלוּא

וְהַשַּׁחַר – הוּא לֹא יִקְרַב לְכָאן
וְהַשַּׁחַר – תְּהִיָּה מִתְגַּבַּהַת
וְהַשַּׁחַר – צִלְצָל מֻזְהָב
בְּבֶטֶן הַחֲלוֹם.