אשבם / שחף ארז

אשבם / שחף ארז
הוצאת קתרזיס
61 עמודים.

אני זוכר שאהבתי מאוד את ספר השירים הראשון של שחף ארז "צלו של אחאב" ושמחתי לקבל את הספר הזה שלוקח אותי למסע בנפשו של המשורר המגוון הזה והמסע הוא נוגע, כואב, רגיש וגם אניגמטי.
מאוד אהבתי את איור הכריכה גם אם לא לגמרי הבנתי אותה אבל יש בה תחושה מלנכולית של צללי דמויות שהולכות במרחבים שונים והתחושה שאני מקבל מבחירת איור הכריכה זו תחושה קצת קודרת ואם לומר את האמת אז זו גם התחושה מחלק רחב מהשירים, קודרים ומעוררי מחשבה על כאב ועל זכרון ועל געגוע.
הספר מתחלק ל3 חלקיםמשכל אחד מהם מכיל שירים בנושאים שונים אבל הקורא האינטיליגנטי ידע לעשות את החיבור ויש חיבור, הוא קיים.
החלק הראשון נקרא "שעת הקונכייה" והשירים בו עוסקים בחוויות משפחתיות, זוגיות, כאב, געגוע ועוד ויש בהם המון רגש.

החלק השני "המלחמה" כשמו כן הוא עוסק בחוויות מלחמה, בכאב, בזכרונות נוקבים ובימים אלו כואבים מתמיד בהם אנחנו חיים גם מלחמות עבר זורקות אותנו להווה ולאובדן הרב שאנחנו חווים כחברה.
החלק השלישי "בכוון הירח" יש בו אלמנטים יותר פילוסופים ומהורהרים וגם בו למרות שאין לו נושא אחיד הוא מן השלמה למחשבות שבאות מחלקי הספר הקודמים.
שחף ארז הוא משורר טוב, מעניין שהעברית והמילים והדרך לחבר אותם למסר חזק בהחלט עוברים בשירים שלו.

יַתּוּשׁ עַל קִיר, סֶדֶק בַּבַּיִת

וְכֶתֶם אָדֹם טָרִי. עֵדוּת עַל קִיר.

יְצִירָה שֶׁשְּׁמָהּ: אַלִּימוּת כְּבוּשָׁה.

נִפְרֶצֶת חוֹמָה. וְרָזֶה הָאוֹר שֶׁפּוֹלֵשׁ

וְאֵין בֹּקֶר לְהַשְׁכִּים אֶת מֵתָיו.

אֲוִיר כָּזֶה? שׁוֹאֲפִים אֶת הַמֵּת.

יְלָדִים הוֹלְכִים בֵּין נַחֲלוֹת

שְׁפָכִים לַאֲבָנִים נוֹפְלוֹת.

וְאֵין שָׂמִים בָּם פְּתָקִים,

וְאֵין עִטּוּר בָּם. אוֹ נוּר.

אַךְ בָּם מַכְבֵּשׁ. וְרוֹבִים.

אַךְ פֶּרַח. אֵשְׁבָּם.

כדאי לקרוא.