מה שקרה אחר כך / מיטל פישל
הוצאת לוקוס
79 עמודים
כשמדובר בכאב של אובדן הורים זה כאב שמוכר לי היטב, אני חי אותו מגיל תשע וגם כאדם בוגר ואולי גם בגלל זה מאוד נגע בי הספר הזה של מיטל פישל והשירים שבו שיש בהם המון עוצמה ויגון.
אבל מעבר לכאב וליגון יש בשירים האלו את המקום איך אנחנו מתעצמים ואיך אנחנו מתפקדים למרות האבל והאובדן והיתמות וממשיכים הלאה והמוות? האובדן? הוא מלווה אותנו בכל מקום, הוא שם, הגעגוע הוא שם והשירים עוסקים בזה.
זו התמה העיקרית של הספר הזה, על משפחה, על אבא, על הגעגוע לאבא, על החיים שהשתנו ביום בו הוא עזב את העולם ועל הקשר החזק בין אב לבתו.
אם אוכל לייחס עוד תמה לספר מלבד הגעגוע לאבא וההתמודדות בלעדיו אז זו המשפחה, המשפחה כה משמעותית למשוררת, ההורות, החיים ביחד, ההתבגרות של המשוררת עצמה, הרצון לשמר לעצמה איזה משהו מתום הילדות שהיא עצמה זוכרת ועכשיו היא אמא.
השירים עצמם מאוד מאוד בכאן ועכשיו, גם בשפה שהיא מאוד מחוברת לקורא ונגישה והשירים עצמם לא מרומזים אלא אומרים בדיוק מה שמיטל פישל רצתה לומר ולהעביר.
היה לי מאוד מרגש לצלול לעולמה של המשוררת ולחוות דרך המילים את הכאב שלה ואת הרגש שיוצא מהשירים ומהמילים.
יָצָאנוּ מִבֵּית הַחוֹלִים
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ.
שָׁלוֹשׁ יְתוֹמוֹת וְאַלְמָנָה אַחַת.
אֶת הַשָּׁעוֹת הַמְּעַטּוֹת וְהַמַּפְחִידוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ עַד בּוֹא הַבֹּקֶר
יָשַׁנּוּ בְּזוּגוֹת.
ספר שירה מרגש ונוגע

כתיבת תגובה