סחיבת פצוע / מיכל בראון
כנרת, זמורה
238 עמודים
ספר הביכורים של מיכל בראון הוא ספר מאוד ישראלי, יש בו במיוחד בימים אלו מן תחושה של הזדהות מאוד עמוקה עם המצב בו החברה הישראלית נמצאת כיום של תמיכה, חברות והדדיות אבל יש לה גם מחיר מסוים, גם לחברות וגם להדדיות.
במקרה שלנו מדובר במשולש מאוד מיוחד בין נאווה שנשואה לנטע ולחברם דמיטרי המכונה דובה.
נטע הוא שף ישראלי תל אביבי שמצוי במאבקי השרדות במקצוע התובעני שלו וסוחב עבר מורכב, הוא רחוק מלהיות בן הזוג המושלם לנאווה, עורכת דין שלא מרוצה מחייה וכרגע מקדישה אותם לטיפול בבנם המשותף יהלי. נאוה מרגישה שחלומותיה ושאיפותיה נדחקים לאחור ונוצר איזה קרע ופער גם באמון וגם בזוגיות של נאווה ונטע.
בתווך נמצא דמיטרי, איש הייטק מצליח מאוד ועשיר מאוד שהיה עם נטע בשירות הצבאי וחב לנטע לא מעט. דמיטרי חי על זמן שאול, הוא גם מרגיש כך וגם הרופאים רמזו לו זאת מבחינה בריאותית עקב חשיפה לקרינה של צ'רנוביל.
דמיטרי מפתח קשר קרוב וחברי עם נאווה ועוזר מאוד בטיפול ובעזרה עם יהלי הקטן ונראה שיש כאן מערכת יחסים משולשת עם תמיכה ועזרה כל אחד עם אחר והספר עוקב אחרי השלישיה הזו ומערכת היחסים המורכבת הזו שיש בה גם מורכבות מהעבר הצבאי, מהעבר בילדות ומההווה המורכב לא פחות של אנשים שכל אחד סוחב איתו איזו טראומה,ף איזה כאב או חשש בין עם חשש כלכלי או חשש בריאותי או תחושה של סיום ממשהו שהיה מוכר, אהוב וטוב וכרגע משבר רודף משבר.
נראה שהכל מוכר לנו, זוגיות מתפוררת, פוסט טראומה צבאית, חשש כלכלי.
מיכל בראון רקחה לנו ספר מעניין מאוד ורלוונטי מאוד שיש בה גם מן הכאב אבל גם מן ערך החברות המוביל ומלווה אותנו.
ספר טוב ומעניין וכדאי מאוד לקרוא אותו.

כתיבת תגובה