כשהחיפושיות האפורות השתלטו על בגדאד / מונה יחיא

כשהחיפושיות האפורות השתלטו על בגדאד / מונה יחיא
הוצאת כנרת זמורה
398 עמודים
מאנגלית: חסיה חומסקי פורת

מונה יחיא בספר מרתק שמבוסס על הסיפור שלה ושל משפחתה מספרת גם את סיפורה האישי אבל גם את סיפורה של עיראק ובעיקר של יהדות עיראק בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים.
למונה יש קשר ישיר לישראל שכן היא ברחה מעיראק עם משפחתה ועלתה לישראל, למדה כאן עד שהיגרה לגרמניה באמצע שנות השמונים.
בעיני זה די מדהים שהספר הזה תורגם רק עכשיו לעברית, 23 שנה לאחר שיצא לאור שכן זו סופרת עם זיקה ברורה לישראל, יהודיה וסיפור שמחובר מאוד להסטוריה של קהילה יהודית מאוד חשובה שהיתה נרדפת על ידי השלטונות.
אבל טוב שתורגם שכן זה ספר מרתק מתחילתו ועד סופו שכתוב היטב.

הרומן הוא למעשה סיפור חייה של לינה, נערה יהודיה צעירה שגדלה בעיראק בשנות השישים והסיפור מתאר את ילדותה והתבגרותה בתקופה של חוסר יציבות בקהילה היהודית בבגדאד וגם בשלטון העיראקי.

למעשה יש לנו שני קווי עלילה, מצד אחד סיפורה של עיראק בתקופת של לפני ואחרי מלחמת ששת הימים וסיפורה של הקהילה היהודית שמשתקפת דרך עיניה של לינה ותקופה שמאופיינת בפחד ורדיפה של יהודים על ידי השלטונות בעיראק.
תקופת הרדיפה הזו באה לידי ביטוי במיוחד לאחר מלחמת ששת הימים.
הכתיבה בגוף ראשון עוד יותר מקרבת אותנו לדמות של לינה ומחברת אותנו ומונה יחיא עושה כאן עבודה יפה כי אנחנו חווים את התהפוכות השלטוניות, את חוסר היציבות ואת הרדיפה ממש דרך עיניה וזה חזק בעיני.

זה ספר על כמיהה לחופש, על כמיהה לבית, חופש מפחד, והפחד נוכח בסיפור כמו גם האכזריות של שלטונות עיראק כלפי הקהילה היהודית, התליות בכיכר תחריר והאירועים הנוספים המתוארים בספר.

מומלץ לקרוא.