יתומי חלב / יעל בלקינד ערן

יתומי חלב / יעל בלקינד ערן
הוצאת קתרזיס
67 עמודים

בהתחלה, כשהתבוננתי בכריכה ובנוצה היפה שמעטרת אותה הרגשתי איזה דיסוננס בין השירים שיש בהם המון כאב ותחושת דזה וו מסוימת בגלל התקופה הקשה והאפלה שאנחנו פוגשים בחיים עצמם ובאופן מפתיע אנחנו נתקלים בכאב הזה גם בשירים של יעל בלקינד ערן שמדברת על ההתמודדות האנושית בשיריה ויש בו המון כאב.
אבל ככל שהתעמקתי בשירים מצאתי את המשותף שכן כמו שנוצה עצמה מעבירה לנו תחושות של משהו שעוטף אותך ברוך כך גם השירים בספר אנחנו מרגישים את הכאב ומרגישים את המסר הלירי העמוק אך הוא לא דוקר אותנו, הוא נותן לנו תחושה של תקווה,
יש בשיריה של יעל בלקינד ערן המון כאב שמחבר אותנו לאובדן ולכאב והמטאפורות בשיר כה חזקות ויש בהן כל כך הרבה מהמושגים שאנחנו שומעים בחודשים האחרונים וזה זורק אותך למלחמה ולתחושה הזו שכולנו נמצאים במן מערבולת מאוד אפלה של כאב ומוות ואולי מן אנושיות שאנחנו מחפשים אותה מחדש, ועם זאת כמה רוך יש בשירים שמלטפים אותך ולא נותנים לך להפצע מהדימויים הכואבים, כאילו אומרים לך שכן, החיים כואבים ויש רגעים בהם אתה הולך לאיבוד באפלה אבל יש אור ויש טוב ואת כל זה זיהיתי בשירים בטקסט וגם בסאב טקסט במה שלא תמיד כתוב אבל נוכח.

ספר שירים מיוחד מאוד שמצליח לספר לנו סיפור אנושי רחב ועוצמתי.

שָׁנִים רַבּוֹת הֵם חוֹפְרִים עִם כַּפִּית
כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת הַלְּכוּדִים.
הֵם לֹא שָׂמִים לֵב שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים כֵּן,
רִגְבֵי הֶעָפָר מַמְשִׁיכִים לְהֵעָרֵם.
הֵם לֹא שָׂמִים לֵב שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים כֵּן,
יֵשׁ מִי שֶׁמְּהַדֵּק אֶת הָאֲדָמָה שׁוּב וָשׁוּב בְּנַעֲלַיִם יְקָרוֹת.
הֵם לֹא שָׂמִים לֵב –
מַגָּפֵיהֶם מִתְכַּסִּים בְּבֹץ וְהֵם מִתְחַפְּרִים.

אַחֲרֵי שָׁנִים, לָרִאשׁוֹנָה יָרִימוּ רָאשֵׁיהֶם.
הָעוֹר הָרַךְ שֶׁבְּכַפּוֹת הַיָּדַיִם
הָפַךְ עָבֶה.
הִנֵּה שָׁמַיִם – דְּחוּסִים, מְפֻיָּחִים, אֲחוּזֵי אָמוֹק.

לְמִי הֵם שַׁיָּכִים.

הִיא קוֹרֵאת לִי בְּבֶכִי מִן הָעֲרִיסָה.
כַּמָּה זְמַן יָשַׁנְתִּי?

הַיַּלְדָּה שֶׁלִּי אָמְרָה,
מִישֶׁהוּ נָגַע בִּי,
וְשָׁאֲלָה,
גַּם בָּךְ?
לָמָּה לֹא סִפַּרְתְּ?
כַּמָּה זְמַן יָשַׁנְתִּי?

מִישֶׁהוּ חָרַט
חֲרִיצִים בְּבִתִּי.