הדרך מוואדי סאליב / פאני כהן הירשנברגר
הוצאת שוקן
220 עמודים
כילד ביליתי הרבה בחיפה של שנות השבעים והשמונים שם השורשים של אבא שלי שגדל בשכונה מעורבת בחליסה, בן לעולים חדשים מאוסטריה בשכונה בה יש ערבים, ויהודים עולים חדשים מאירופה ומהמזרח, הרבה מהחוויות האלו כתובים בספר שכתבה דודתי ומסיפורים ששמעתי מאבא שלי וממשפחתו וחיפה של התקופה ההיא מוכרת לי.
על החיים בוואדי סאליב פחות שמעתי והיה לי נחמד להכיר דרך הספר המיוחד הזה את סיפורה של השכונה והמורכבות שבה דרך עיניה של אסתר בת העשר, בת לעולים ממרוקו וסיפורה של השכונה וההתבגרות שלה דרך עיניה ומילותיה.
התקופה היא שנות החמישים ולאסתר יש אחות הגדולה ממנה שסובלת ממחלה קשה ורוב תשומת הלב של האם הולכת אליה.
אסתר מתארת את הקשיים שלה בבית הספר, במורכבות שיש בבית ובתחושה שהיא אינה נאהבת מספיק.
הספר מתאר היטב את המורכבות בתקופה ההיא, נסיון ההשתלבות של אסתר בחיים והדרך שלה למצוא את נקודות החוזק שלה וכמו כן הספר מתאר את תערי התרבויות בין העדות השונות והקושי הרב.
זו תקופה מרתקת שחיפה, תקופה של שינויים חברתיים, מחאות חברתיות והתפתחות מהירה של העיר ושל המדינה.
התקופה ההיא בוואדי סאליב מאופיינת באותן מחאות כנגד אפליה חברתית ועדתית וכנגד שלטון מפאי הנחשב כאשכנזי ומפלה.
אסתר מוצאת את כשרונה המוזיקלי ורוצה מאוד להתפתח איתו בעידוד המורה למוזיקה וכאן גם יש התנגשות בין רצונה של אסתר לצרכים של הבית ולמקום בו היא גדלה, לתרבות ולמסורת.
זהו ספר התבגרות מרתק שכתוב היטב ובצניעות רבה.
בסך הכל מדובר בספר נהדר שכיף לצלול לתוכו ויש בו המון רגש ואהבה.
ובהחלט כדאי לקרוא אותו.

כתיבת תגובה