לא ממואר / מוטי פוגל

לא ממואר / מוטי פוגל
הוצאת אפרסמון
160 עמודים

אם אתם צריכים לבחור ספר לקרוא בתקופה הזו אני חושב שהספר של מוטי פוגל חייב להכלל ברשימת הספרים שמתאימים במדויק לתקופה המורכבת בה אנחנו חיים, תקופה של טרור אכזרי בו אנשים נרצחו באכזריות. תקופה בה אנחנו מחבקים את המשפחות של החטופים, את משפחות הנרצחים.
אבל המורכבות האמיתית נמצאת אצל המשפחות עצמם שמתמודדות עם הזכרון והכאב המלווים אותם יום אחרי יום, שנה אחר שנה.

מוטי פוגל, מבקר ועורך ספרות מוערך הוא גם אחיו של אודי פוגל שהוא ומשפחתו נרצחו באכזריות בידי מחבלים צמאי דם שחדרו לישוב איתמר וטבחו במשפחה.
אבל הספר של מוטי לא עוסק ברצח, הוא לא הסיפור של הרצח ולא של הנרצחים או סיפור מותם.
"לא ממואר" הוא סדרת מסות מרתקות, חלקן אוטוביוגרפיות וחלקן עוסקים בעקיפין או ישירות בזכרון, בזהות, במסע האישי של המחבר אל מול חייו ודרכו וגם בילדות בשומרון, ביחסים בין אחים ועוד.

המסות עצמן כתובות נפלא, יש בהן עומק מחשבתי והן מתפרשות על נושאים רבים מעולם התרבות הפופולרית דרך פילוסופיה, ספרות ומשפחה אבל לכולן חוט מקשר ומחבר וזה מוביל אותנו לאותה התמודדות אל מול האובדן והכאב, שאלות מוסר, זכרון ועוד.

עולם הספרות, התרבות וגם המסורת הן עולמות שמוטי פוגל מכיר היטב ולכן במידה רבה הבחירה שלו לעסוק בשאלות שהוא מעלה הן דרך אותן דברים שמחברים אותו ועוזרים לו להבין יותר טוב את השאלות שהוא מעלה וכך אנחנו נחשפים במסות לז'ורז' פרק, לסוגיות מהתנך, לקפקא, לבורחס, סופוקלס ועוד.

כך גם נושאי המסות או הכותרות שלהן, כולן עוסקות בעקיפין בהתמודדות עם השכול, נקמה, שבעה, קבורה, קורבנות, בשורה וגם התנחלות, ילדות, זמן ונחמה.

השפה של מוטי פוגל גבוהה ואפשר לחזור למסות שלו, להעמיק בהן, לדון בהן ולחשוב דרכן על התקופה הנוכחית, על המשפחות, על הזכרון והאובדן שלהם שילווה אותם ואותנו עוד זמן רב וכפי שמשפחת פוגל נחקקה בתודעה ובזכרון הקולקטיבי יש גם את הזכרון האישי של הקרובים והדרך בה הם יבחרו לזכור, לתעד ולתת מקום לכאב.

מוטי פוגל עושה זאת באמצעות כתיבה ועושה זאת נפלא.
מן הסתם הספר הזה נכתב ויצא לאור לפני ה7.10 ועכשיו הוא הופך להיות ספר שהמשמעות שלו גדולה אף יותר.

מומלץ מאוד.