רוחות ברמת השרון / אילן עמית
הוצאת קתרזיס
212 עמודים
משהו במינימליזם של הכריכה כבש אותי, לכאורה לא מתוחכמת מדי אבל אותה צללית של נער שצופה בכוכבים דרך הטלסקופ היא מעניינת וסימבולית כי הרבה פעמים כשאנחנו צופים בכוכבים אנחנו נכנסים למימד זמן שונה, למרחב אחר ולפעמים גם צופים בעבר שכן אנחנו צופים בכוכבים שכבר מתו, שכבר גוועו אבל מימד הזמן בחלל הוא שונה וכך ההתבוננות בעבר בספר דרך זכרון ונוסטלגיה היא התבוננות מעניינת שמייצרת את הסימבוליות שזיהיתי בכריכה.
הספר הוא מארג סיפורים של חברי ילדות מרמת השרון ולכל אחד סיפור משלו וסיפור מרתק שקשור לעיר ולילדות ולמשפחה ויש בו בכל סיפור איזה משהו אישי כמו גם קולקטיבי שמחבר אותנו הקוראים לדמות ומייצרים לפעמים הזדהות מסוימת.
בסופו של דבר הסיפורים של כל אחד מהדמויות מתאגדים לאירוע אחד שמאגד את כולם, מעורר רגשות וזכרונות והחיבור המרתק והמרגש הזה בין העבר להווה מורגש וניכר בספר הזה ובחיבור לעיר הולדתם, למחוז ילדותם.
המינימליזם של הכריכה פחות מתבטא בספר שיש בו עומק רב.
מומלץ.
snirbooks 
כתיבת תגובה