פועם / דרור שגב

פועם / דרור שגב
הוצאת כריכה
222 עמודים

אני אוהב את כתיבתו של דרור שגב, הכתיבה שלו אותנטית, לא מתייפייפת, לא מתחכמת והוא יודע היטב איך להגיע לנפש הקורא ובמקרה הזה מדובר במשבר אמצע החיים של גבר ומצאתי את עצמי מזדהה איתו במובנים רבים.

בעיני לא מספיק כותבים ספרים שעוסקים במשברים גבריים מסוג זה, לא בספרות מקור לפחות וכגבר בסוף שנות הארבעים של חייו היו לי רגעים של חוסר נשימה גם פיזית וגם מנטלית שבהם הרגשתי שאני מתפרק, שהיכולת להתמודד עם העוצמות של התחושות והדברים שנופלים עלי היו גדולים עלי.

שאלת האושר, הסיפוק שמקום הבטוח בו  אתה מרגיש טוב עם עצמך אלו שאלות שכל גבר שואל את עצמו גם אם לכאורה נראה שיש לו הכל ואז הכל עולה וצף, ההחלטות הקשות, הדברים שפספסת, האובדן של חבר, האובדן של בן משפחה, הקריירה ועוד ועוד.

נראה שרונן, גיבור הספר מוצף בדיוק במקומות האלו, נראה שיש לו הכל, קריירה, משפחה, חברים, אבל משהו לא מסתדר בתוכו, משהו מעיק עליו והשאלות הקיומיות מתחילות לצוף ולעלות.

האובדן של אודי חברו מהצבא, אובדן אימו ויחסיו הקרירים עם אביו.
הכל נראה כל כך מוכר וקל להזדהות עם התחושות של גיבור הספר, קל כי כמעט כל גבר בגילאים האלו מתמודד עם התחושות והמועקות והשאלות האלו בשלב זה של החיים ולא משנה כמה מוצלח אתה או כמה פחות מוצלח.

קל היה לי להזדהות עם הדמות הראשית ולכן מאוד אהבתי את הספר וגם בין השאר בזכות הכתיבה המדויקת של דרור שגב שהוא סופר מוכשר ואותנטי שכותב בעיני לפחות מתוך תחושות ועומק רגשי גדול.