עד שהגשם יחזור / סלעית שחף פולג

עד שהגשם יחזור / סלעית שחף פולג
הוצאת שתים
237 עמודים

יש לי אהבה לעמק יזרעאל, אמנם גדלתי בעמק החולה בגליל העליון אבל בגלל שאבא שלי התגורר בקיבוץ מזרע מצאתי את עצמי מבלה הרבה בעמק, בשבילי הקיבוץ, בבית הכנסת של כפר גדעון, בטיולים להר תבור, יש איזה קסם בעמק הזה שמייצר סיפורים טובים ומכניס אותך לאוירה מיוחדת שקיימת רק שם.

יחד עם ההסטוריה של העמק על במלחמות והתקומות והחקלאות והאנשים הפשוטים, החקלאים, הכפריים יש את הנופים המשכרים שמתבטאים היטב בכריכה היפה עם הציור של עודד פיינגרש.

כל זה מכניס אותנו לאוירת הספר הקסום הזה על רקע בצורת קשה שעוברת על הכפר הקטן, בצורת של 12 שנה של חוסר בגשמים, ובצורת כזו יוצרת תחושת דכדוך וחוסר אונים, מלנכוליה וגם שינוי אופי הכפר.

אל הבסיס הזה של הסיפור נכנס הסיפור של שתי אחיות שחוזרות לכפר לאחר שנשבעו לא לחזור אליו לעולם, והן חוזרות לכפר שאליו נשבעו שלא לחזור.
אחת חוזרת עם הריון בעייתי בנסיון להפוך את בית הדודה שלה לבית אירוח והאחות השניה חוזרת להתחתן מתחת לעץ האשכולית בחצר הסבים כאשר לא ברור אם תהיה או לא תהיה חתומנה.
הספר נע קדימה ואחורה בזמן ומתאר את קורותיה של המשפחה הזו ואת המורכבויות שיש בה לאורך השנים.
החיבור של קורותיה של משפחה ועמק יזרעאל זורק אותנו להרבה ספרים מוכרים אחרים אבל המחברת עושה עבודה טובה והתוצאה היא ספר מאוד מרתק ומעניין ששווה להשאב אליו.
אני נהניתי.