ההר הפנימי / בריאנה וויסט
הוצאת כנרת, זמורה ביתן
203 עמודים
מאנגלית: גליה אלוני־דגן
אני מאוד סקפטי לגבי ספרי עזרה עצמית, אני קורא לא מעט גם כלקטור וגם כסוקר ונראה שזו ספרות שמאוד פופולרי לכתוב, הרבה אנשים ללא ידע מקצועי כותבים ספר עזרה עצמית מתוך חוויה אישית שהם עברו ומתוך תובנות חייהם כהרבה מהם משתמשים בקלישאות שאני נתקל שוב ושוב בספרים שונים בצורות שונות ובסגנונות כתיבה שונים אבל הרבה פעמים זה פשוט אותו הדבר בסגנון שונה.
לפעמים אתה נתקל בספר של מומחה אמיתי, איש טיפול או איש רפואה שהתובנות שלו מבוססות על מחקרים אמיתיים ואתה מרגיש שהידע שלו מגיע מהשטח, יש לו איזו אדמה מוצקה של עובדות ואמיתות ואתה מאמין לו. אתה יודע שהוא לא לקח קצת מכאן וקצת משם ואיגד את זה לאיזה ספר שמכליל הכל ולא נותן הרבה.
כשקראתי את ההר הפנימי שהוא מאוד מאוד מצליח, רב מכר הסטרי אבל בעיני הוא כזה כי הוא פשוט אוסף של קלישאות שלקוחות וכאן ומשם ומרכיבות ספר שלם די רדוד בעיני.
אני לא הבנתי מי הכותבת, מה ההכשרה שלה, נראה שבהערות היא לקחה תובנות מכאן ומשם והרכיבה ספר שאני לא מתווכח האם הוא עושה טוב לאנשים והאם אנשים נעזרים בו ומרגישים שהתובנות בו שיפרו את חייהם והצליחו לטפס על ההר הפנימי שלהם אבל לי זה גרם להרגיש כמו עוד ספר עזרה עצמית גנרי שאני נתקל בו שוב ושוב והוא פשוט תפס בגלל שהוא מתומצת נכון.
זה הסוד בספרים כאלו, איך לנסח את המשפטים, איך לפשט את הרעיונות כדי שיהיו מובנים וקלים. ספרים רבים בתחום העזרה העצמית נכשלים בזה וכאן המחברת מצליחה לפשט את התובנות שלה ולכן זה הצליח.
אבל אני כקורא רוצה יותר מזה, רוצה יותר מטקסטים מובנים, אני רוצה שהטקסט ישכנע אותי ושארגיש שהוא מביא לי משהו חדש ואת זה הספר לא הצליח להביא לי, לא הצליח לשכנע אותי.
אני מניח שמי שאוהב את הז'אנר יהנה ממנו.
snirbooks 
כתיבת תגובה