מקץ שעות / רוית גרוסמן דוד

מקץ שעות / רוית גרוסמן דוד
הוצאת קתרזיס
74 עמודים

לידה שקטה זו תופעה שלגבר יהיה קשה להבין, לפחות לטעמי ומנקודת המבט שלי.
דווקא משם הספר הזה נגע בי שכן קראתי אותו לפחות בחלקו הראשון כמו רומן סונטות, הלכתי אחרי העלילה צעד אחר צעד, הרגשתי את הכאב מהרגע הראשון והשירה המאוד נוגעת ופוצעת של המשוררת חדרה אלי.

איור הכריכה הוא משהו שאפשר להתבונן בו זמן רב שכן הוא רבדים על רבדים, על כפני הפרפר, המקום החופשי הזה, המקום שמסמל חופש והתעופפות, עליו הניחו המון כאב, חדרים של מסרים גלויים וסמויים שמתארים לנו הורות, שמתארים כאב, שמתארים בדידות.
מאוד מיוחד הסימבול הזה ומאוד עמוק ומחבר אותנו לתוכן של הספר.

אובדן העובר, המחשבות, אותו מעבר קיצוני מהתרגשות גדולה לעובדה שהכל נגמר עוד לפני שהתחיל, קשה לדמיין את זה, את ההתמודדות ורוית גרוסמן דוד עושה את זה בהמון אותנטיות ורגש וזה ניכר, הכאב, העצב, המקום לחיות ולהתמודד למען מי שכאן ולמענך.

ספר שירה רגיש מאוד.

אֲנִי שׁוֹכֶבֶת עַל מִטָּה
מַבִּיטָה בְּיַלְדִּי שֶׁרַק נוֹלַד.
עוֹרוֹ צַח,
שְׂפָתָיו עֲדַיִן אֲדַמְדַּמּוֹת,
עֵינָיו עֲצוּמוֹת.
גּוּפוֹ מְאֻבָּן
מֻנָּח עַל גּוּפִי הַקָּרוּעַ.
הָאָחוֹת מְסַמֶּנֶת בְּיָדָהּ שֶׁמַּסְפִּיק
וּמְכַסָּה אֶת גּוּפוֹ הַקָּטָן בְּסָדִין.
טִפַּת חָלָב זוֹלֶגֶת
וְאֵין דּוֹרֵשׁ.