בן המקום / חיים הזז

בן המקום / חיים הזז
הוצאת ספרי בלימה
133 עמודים

קריאה בספר של חיים הזז בעידן הנוכחי הופכת להיות קריאה מרתקת מהרגיל
כבר כמעט לא כותבים עברית כה ארכאית אך צריך לזכור שחיים הזז כתב את הספר הזה לפני 90 שנה בערך וזה הופך את הקריאה למרתקת אך גם כזו שצריך להתעכב קצת על כל מילים מסוימות או פסקאות מסוימות.
הזז לוקח אותנו לתקופת ישו ולזמן בו ישו משוטט בארץ, יהודי צעיר שמחפש את עצמו, מחפש סימנים ומנסה למצוא את הגאולה של עצמו דרך הזיותיו, והרצון שלו להשמיע קול.
המסע הזה של ישו מתאפיין בכמה דברים, קודם כל המחבר בא להראות לנו את אותו יהודי צעיר לפני שמצא את מה שהוא חיפש ולפני ששמו הלך לפניו אבל לי במידה מסוימת הרגיש הספר כאילו ישו בשיטוטיו ומחשבותיו מתאר לנו את נופי הארץ, כמעט כמו ספר טבע קדמוני של ארץ ישראל בתקופה ההיא.
אותו מאפיין של הטבע מתאפיין בצורה נהדרת ברישומי הנוף הנפלאים והחופשיים של אנה טיכו שנותנים לספר את הערך המוסף שלו.
בדיעבד הבנתי שהיו קשרי חברות בין משפחתו של הזז למשפחתה של טיכו והחיהור הזה אף נראה טבעי יותר, אבל הטבע הפראי, הבתולי, החופשי מאפשר לנו לחוש עוד יותר טוב את אוירת הספר, את חיפושיו של ישו הצעיר במרחבים האלו ואת החוויות אותן הוא חווה.

בן המקום של חיים הזז זו חוויית קריאה מיוחדת, פיוטית ועדינה שלמרות השפה הישנה שלה שדווקא מתאימה גם לתקופה שעושה אותה אותנטית היא קריאה רגישה ומרתקת של תקופה, של אדם ושל ישראל ההיא שמתבטאת דרך עיניה של אנה טיכו בציור ודרך דמותו של ישו במילים.