יריתי באמריקה / תהילה חכימי

יריתי באמריקה / תהילה חכימי
אחוזת בית
159 עמודים

הכריכה של הספר הנהדר הזה מינימליסטית כמעט כמו התוכן שלו, אבל במינימליזם הזה יש כל כך הרבה אמירות ומסרים, חלקם סמויים, חלקם גלויים ואני קראתי אותו בשקיקה וחשבתי הרבה על ישראליות, על אמריקאיות, על הגירה, הטמעה, נסיון להיות שייך ועל מוסר.
גם לשם יש איזה כפל משמעות, האם היא ירתה מטאפורית באמריקה או ירתה על משהו או מישהו באמריקה ואני אחרי קריאת הספר חושב שהשם הזה וכפל המשמעות בו לא מקרי.

מדובר בספר קצר שנקרא די מהר ונשאר עם הקורא לא מעט לאחר הקריאה שכן הוא מייצר הרהורים ומחשבות רבות אבל הסיפור בעצם מספר על בחורה צעירה יחסית שעוברת מטעם העבודה לארצות הברית בסניף של החברה בה היא עובדת, מנסה להשאיר את העבר מאחוריה, את כל מה שלא עבד כאן ולנסות לייצר אותו בארצות הברית.

כך הגיבורה שלנו מתיידדת עם עמית לעבודה בשם דייויד שמזמין אותה איתו למסעות ציד והסיפור נע בין הנסיונות שלה להשתפר בציד לבין הקשיים והמורכבויות גם בחברה וגם בנסיון להשתייך לחברה האמריקאית, למצוא עצמה שם כמהגרת, כאישה לבדה, כעובדת שמחפשת להתקדם ולהתפתח.

זהו למעשה ספר על אישה בעולם גברי מאוד, עולם כוחני, אמביציוזי, עולם שהנשק, אחזקת הנשק, השימוש בו הוא משהו טבעי ונגיש שם.
אבל באותה המידה הוא מעורר את השאלה לגבי הרצון שלנו להיות אמריקאים ולהדמות להם גם לגבי הנשק ואנחנו רואים את זה בישראל ובאמריקניזציה שאנחנו עוברים גם בהקשר הזה.

תהילה חכימי כותבת מאוד מדויק, אפילו קר במידה מסוימת אבל הכתיבה חדשה וברורה והסיפור נגיש וברור וזה הופך את הספר לכזה שקל להתחבר אליו, קל להבין אותו וגם לכזה איכותי שכן כתיבה טובה היא כתיבה טובה ותהילה חכימי יודעת לכתוב סיפור.

מומלץ.