לראות את הים / יוסי סוכרי

לראות את הים / יוסי סוכרי
הוצאת עם עובד
193 עמודים
העיסוק במוות הוא עיסוק לא קל, לא קל לקריאה ולא קל גם בהתמודדות היומיומית ובחיים עצמם.
נראה שאין דבר שמפחיד אותנו יותר מהאי וודאות הזו, המוות, הפחד מהלא נודע.
חולים סופניים והעיסוק בהם דורש המון אומץ בספרות ויוסי סוכרי יודע לקחת נושאים קיומיים מורכבים ולכתוב עליהם.
לפני כמה זמן סיפרו לי על אמא שלי שחלתה בסרטן וסיפרו לי שכמה ימים לפני שהיא נפטרה היא התבשרה על ידי הרופא שאין כבר מה לעשות וסיפרו לי על הבכי שלה.
הרגע הזה שסיפרו לי את זה גרם לי לנסות לדמיין את הסיטואציה וזה שבר אותי כי קודם כל מדובר באמא שלי ובמוות שלה ששינה לי את החיים ודבר שני כי אני לא יכול לדמיין או לתאר מה עבר לה בראש, זה מרגיש כמו סיטואציה איומה לכל אדם באשר הוא.
הספר הזה מלווה 4 אנשים שונים ממקומות שונים בעולם שמתבשרים באמצע החיים, באמצע המציאות שלהם שהם חולים בסרטן, קירה, סטודנטית לתיאולוגיה בקיימברידג', גבריאלה, מוזיקאית ירושלמית בתחילת דרכה בסצנה התל אביבית, ז'אן מישל, כדורסלן עבר ששיחק באן בי איי ורון, עורך דין תל אביבי שמתמודד עם שאלות קיומיות ומוסריות.
כל פרק מספר את הסיפור של אחד מהם וככה מתחיל הספר, החיים והבשורה וההתמודדות איתה.
הפרקים הבאים כבר מתארים את שהייתם במרכז הטיפול בבוסטון וגם מספרים את סיפורה של ג'יין, מטפלת שמלווה חולים סופניים אל מותם.
סוכרי נוגע בנושא ברגישות והסוף הידוע והצפוי מתעכל יותר בקלות בזכות הכתיבה הרגישה של יוסי סוכרי שבחר נושא כואב מאוד לספר אך מרגש ועוצמתי.
מומלץ מאוד.